עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הסדרי הטיעון במשפט הפלילי בישראל: המקרה של שי דרומי (אכיפה סלקטיבית).

העבודה הנוכחית עוסקת בפרשת שי דרומי.

שי דרומי, הואשם בהריגה לאחר שירה למוות בפורץ בדואי אשר ניסה לפרוץ לחוותו. על אף ההריגה והחזקה בנשק ללא היתר, דרומי מחמת הספק בבית המשפט המחוזי בבאר שבע מביצוע העבירה. בית המשפט הרשיע את דרומי בנשיאת נשק ושימוש בו ללא רישיון, אך בעקבות הסדר טיעון דרומי קיבל 5 חודשי עבודת שירות.

פרשת דרומי עוררה דיון ציבורי בשאלת גבולות ההגנה של אדם על בית ומבצרו וכן עלתה לדיון ציבורי המחלוקת ביחס לפרשה, כאשר קבוצות ימניות טענות כי מקרה הירי הנו לגיטימי לשם שמירה והגנה על הקניין וקבוצות בדואים טענו כי מדובר בהדחקת רגליהם של הבדואים מאדמתם.

במסגרת עבודה זו אבחן את עובדות הפרשה תוך התייחסות לשיקולים שהנחו את בית משפט לזכות את דרומי וכן להגיע עמו להסדר טיעון.

השיקולים אליהם אתייחס יהיו עקרון הצדק הטבעי, אינטרס הציבור ואכיפה סלקטיבית הנוהגת במשפט הישראלי. כמו כן אציג תשתית חוקית תומכת כגון חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
לבסוף אחתום את הדיון בנושא בעמדה אישית ביחס לפרשה.