בשנים האחרונות נחשפו בתקשורת עשרות מקרים שבהם הופרו זכויותיהן של נשים הרות או אחרי לידה. בויצו מתקבלות למעלה מאלפיים פניות מדי שנה בדיוק על רקע נושאים אלו. על אף החוק הקיים , זכויותיהן של עובדות הרות הופרו. יתכן כי הכרת החוק ועמידה על זכויות יכולים לפתור חלק ניכר מהבעיות בהן נתקלות העובדות בעבודה.

שאלת המחקר הנוכחי תעסוק מהן הסדרים החוקיים והסטטוטוריים הקיימים בנושא נשים עובדות והרות בשוק העבודה בישראל ואכיפתם ?

על אף החקיקה המגנה על זכויות הנשים בעבודה, מצב הנשים בשוק העבודה נשאר כשהיה. תוצאת הלוואי הם שנשים מוערכות לעתים קרובות פחות מגברים ביחס לעבודות מאתגרות, נשים נתפסות כלא מסוגלות להתמודד עם משימות מסוימות, כלא יעילות וכעובדות אשר להן אין את  המאפיינים הדרושים כדי להגיע לידי הצלחה וביצועים בעמדות בכירות.

הבחירה בבדיקת הסדרים החוקיים והסטטוטוריים הקיימים בנושא נשים עובדות והורות בשוק העבודה בישראל ואכיפתם, מעניינת לאור ריבוי התלונות, ריבי הפרת החוקים ומעמדן הבעייתי של נשים הרות.

נשים הרות רבות נאלצות להתמודד עם מקורות עבודה אשר אינם מכבדים או מפרגנים לאישה ההרה, נהפוך הוא לרוב מערימים קשיים על האישה ההרה, אשר מתלבטת האם להרחיב את המשפחה, לאור העובדה כי לא תקבל מהעבודה פידבק חיובי, או במקרים קיצוניים תפוטר.

העבודה הנוכחית בחנה מהם הסדרים החוקיים והסטטוטוריים הקיימים בנושא נשים עובדות והרות בשוק העבודה בישראל ואכיפתם.

ממצאי העבודה מעלים כי קיימת רשת חוקית המגנה על זכויות הנשים בשוק העבודה כלל ועל נשים הריוניות בפרט. חקיקה מעין זו קיימת בכל המדינות המפותחות ברמה כזו או אחרת. הצורך בחקיקה מגנה נובע מההכרה באפליה כנגד נשים בחברה ובעבודה ומהצורך להעניק לנשים הגנות מיוחדות בכדי להבטיח שוויון הזדמנויות.