אחת הדילמות הנפוצות בעולם העסקים עוסקת בשאלה אתית – מוסרית הנוגעת לדיווח או אי דיווח של העובד , אודות התנהלות בלתי תקינה בארגון.

עבודת זו בוחנת האם דיווח המתריע בשער הנו מוסרי? 

מקרים של עוולה או מחדל ארגוניי כוללים הונאה, שחיתות, ומעשים לא מוסריים אחרים בארגונים כדוגמת אנרון, וורלדקום, אנדרסן, טייקו ורבים אחרים. שערוריות אלו יצאו לאור בעקבות פעולות של עובדים או עובדים לשעבר של חברות אלה, אשר האמינו כי על העוול להיפסק ולכן דיווחו על כך לרשויות. סוג זה של התנהגות מכונה התרעה בשער והוא מתייחס לגילוי של מעשים לא מוסריים של בארגון.

עבודה זו עוסקת בדילמה המוסרית המצויה בפני העובד: האם לדווח, או לחלופין להתעלם ולשתף פעולה עם הארגון? שאלת הדיווח מותחת את הקו בין הפרט לבין הכלל, בין ה"אני" לבין החברה. היא משרטטת מתחם אשר בו מניחים את הפרט ורווחתו לעומת החברה ורווחתה.

השאלה הנשאלת היא: האם דיווח המתריע בשער הנו מוסרי?

שאלה זו רלוונטית לאור העובדה כי מחדלים וליקויים בארגונים יותר ויותר נשמעים בכותרות (למשל, רמאות, השחתה, ופעולות לא מוסריות אחרות בארגונים), בד בבד קיימת תדירות גבוהה יותר לדיווחים על אותם הליקויים על ידי החברים בארגון (למשל, על ידי עובדים, חברי הנהלה או רואי חשבון פנימיים). האנשים הללו לעתים קרובות מדווחים על ליקויים ומהווים סכנה עבור הארגון בו הם עובדים וכן מסכנים עצמם בשל אובדן עבודה , הורדה בדרגה, הרעת תנאי העבודה, רצח אופי, גינוי ועוד.

לצורך בחינת הסוגיה נבחנו שני היבטים הנגזרים מתופעת ההתרעה בשער: העובד והארגון. במסגרת עבודה זו נידונה בהרחבה תופעת ההתרעה בשער והשפעתה על העובד, מאפייניו העובד המתריע, השיקולים האתיים והמוסריים המנחים את העובד, הסיבות המובילות את העובד להתריע על מחדלים ועוד.