הורים שומעים מתקשים להסביר לילד סיבתיות או לתקשר עמו לגבי חוויות ורגשות. התלות של הילד לקוי השמיעה בהורים גדולה יותר משל ילד רגיל ועל ההורים להכיר בתפקידם השונה בהשוואה להורים לילדים רגילים.

סקירת הספרות תסקור תחילה את המושגים המרכזיים בהם תעסוק העבודה הנוכחית והם דחק, הפרעת דחק פוסט טראומטית ((PTSDׂׂ, דרכי התמודדות וצמיחה פוסט טראומטית ולאחר סקירת מושגים אלו, הסקירה תתמקד באוכלוסיית החרשים וכבדי שמיעה – שכיחות ומאפיינים וכן בהתמודדות הורים עם ילד חולה/ חירש במשפחה.

המושג דחק (stress) כולל בתוכו מגוון רחב של מצבים והתרחשויות. מצבים אלה נתפסים על ידי הפרט כמסכנים את הבריאות הפיזית או הפסיכולוגית שלו ומהווים חלק מקיומו של הפרט, מהקשר עם סביבתו ומצורת ההתמודדות עימו.

התסמונת הפוסט-טראומתית (PTSD) הוגדרה בDSM-III-  כקבוצת הפרעות החרדה, כאשר בתסמונת זו מפתחים סימפטומים וסימנים אופייניים בתגובה לאירוע טראומתי.

התמודדות מוגדרת כמנגנון המתווך בין הלחץ לתוצאות ההסתגלות אליו (מלאך- פיינס 1984). דרכי ההתמודדות של האדם עם מצב הלחץ הן בעלות השפעה על תחושת הרווחה הפיזית, הפסיכולוגית והחברתית, שכן הן משפיעות על חווית הלחץ ועל ההסתגלות. אמצעי ההתמודדות מופעלים במטרה להחזיר את שיווי המשקל שהופר, עקב היעדר איזון בין דרישות הסביבה ויכולת התגובה של האדם.

צמיחה פוסט טראומטית (PTG) הופיעה לראשונה בשנת 1995 והיא הוגדרה כחוויה של שינוי חיובי כתוצאה ממאבק עם משברי חיים גדולים . הצמיחה מהווה דרך התמודדות  בקשיים משמעותיים בחיים , צמיחה אשר מובילה לשינויים חיוביים, שינויים לעתים קיצוניים.

אוכלוסיית החירשים בארץ רואה עצמה כקהילה בעלת שפה, תרבות ונורמות. על הצעיר בעל לקות השמיעה מוטלת משימה ייחודית נוספת בתהליך גיבוש הזהות שלו, גיבוש זהות חברתית- תרבותית המתייחסת להשתייכותו לעולם החירשים ו/ או השומעים.

בחינת התמודדות אימהות עם ילדים עם ליקוי שמיעה העלתה כי אימהות רבות חשות תחושת לחץ.  גם משתני הילד, הכוללים מגבלות נוספות והיקף בשמיעה, מגברים את הלחץ על פי דיווחי האמהות.