התקופה בה מתרחשת המהפכה הכלכלית העולמית הראשונה משיבה את כולנו לחזור ולקרוא את קרל מרקס ולשאול את עצמנו האם אנו באמת רוצים עולם גלובלי קפיטליסטי? האם זה טוב לחברה בעולם כולו או רק לחלקים מסיומים ממנה? מה חשוב יותר, הקידמה והטכנולוגיה או נושאים חברתיים כגון סובלנות, משפחה, אי שוויון וכדומה?

עבודה זו בודקת את התפתחות הגלובליזציה המתפתחת יותר ויותר בשנים האחרונות בכל רחבי העולם.

לגלובליזציה ישנו תפקיד מרכזי בהתפתחות היחסים החברתיים. בתהליך זה ישנה פחות משמעות למרחק ולגבולות יכולת תקשורת לתרבות, לכלכלה, לחינוך, לעסקים ועוד. אולם להתפתחות זו זוכה רק חלק מהעולם כיוון שהוא אינו שוויוני בהשפעתו. הפערים ואי שוויון הגלובליזציה מתבטאים בעיקר בפערים בין צפון הגלובוס לדרומו, בו נמצאות רוב מדינות העולם השלישי.

ישנם חוקרים הרואים בגלובליזציה תהליך שבסופו יווצר עולם חסר גבולות ויתחיל עידן של שוויון אוניברסלי, רווחה, שלום וחרות. בניגוד לכך, ישנם חוקרים החושבים כי הגלובליזציה לא הראתה השפעה היוצרת שוויונית עולמית, אלא ההפך מכך. לטענתם עדיין ישנם אנשים המסתמכים על השתייכותם המגדרית, הגזעית והלאומית, וחוסר שוויון בין קטגוריות חברתיות שונות ממשיך להתקיים. חוסר השוויון בא לידי ביטוי בפער ביכולת להשתלב בתהליך הגלובליזציה, ביכולת השפעה לא שוויונית על הסביבה החברתית, ואי שוויון בהנאה מהגלובליזציה.

תהליך הגלובליזציה הופך את העולם לאחיד מבחינת ערכיו, מסריו התרבותיים והנורמות השולטות בו. יש הטוענים שהתהליך הוא השלטת תרבות המערב על שאר העולם והטמעתו בתרבות זו תוך העלמת השונות התרבותית שהתקיימה עד כה.

מאידך ניתן לטעון כי התקשורת האלקטרונית מאפשרת תפוצה גלובלית לנושאים ורעיונות מסוימים ואין ספק שהיא יוצרת איחוד תרבותי והטמעה של תרבויות אחרות. זאת ועוד, לעתים הגלובליזציה כתגובת נגד לתהליך, דוחפת אנשים להדגיש ביתר את ייחודיותם התרבותית ולהתנגד להשפעות תרבותיות זרות.

עבודה זו בודקת את התפתחות הגלובליזציה המתפתחת יותר ויותר בשנים האחרונות בכל רחבי העולם ואת הקשר שלה עם תופעת האי שוויון הקיימת כבר מאות שנים. קיומו של קשר בין שתי תופעות אלו הנו ברור, אך האם קשר זה חיובי או שלילי לתופעת האי שוויון?