העבודה הנוכחית בוחנת את דמותו של המלך דוד תוך התייחסות לאישיות ותכונותיו, למנהיגותו, לחטאיו ולתרומתו לחברה באותה העת.
עבודה זו עוסקת בשאלה כיצד דמותו של המלך דוד מוצגת באור חיובי על אף פגמיו וחטאיו?
הגרסה המסורתית מאפיינת את דוד כרועה צדיק המגיע למלוכה ומוכתר כמלך ישראל. גרסה אחרת מציבה את דוד כאדם ערמומי הרוצח ומתכנן את דרכו אל כס המלוכה. האפיון הראשון נובע מקריאה "נאיבית" או "פשוטה" של הטקסט המקראי. השנייה מתנגדת לטקסט התנ"כי . אפיונו של דוד החסיד מתאפיין בנימה המתנצלת של הסיפור המקראי. הסיפור המקראי מפנה את תשומת לב הקורא לגופו של דוד כפי שמתואר בתנ"ך וממזער את חומרת פגמיו: אסטרטג צבאי , בעל כישורים פוליטיים, משורר, מוסיקאי, בעל רגישות מיוחדת לעומת פרשת ניאופו עם בת שבע.
השאלה הנשאלת היא כיצד דמותו של המלך דוד מוצגת באור חיובי על אף פגמיו וחטאיו?
הבדיקה נערכה באמצעות סקירת ספרות מקראית ומחקרית הדנה בדמותו של המלך דויד.
פרשנים וחוקרי מקרא רבים טוענים כי תקופת מלכותו של דוד הייתה נטולת שחיתות וכול אלו הטוענים כי המלך דוד טעה, טועים הם. ניכר מהכתובים והפרשנות שלהם כי נעשה ניסיון להצדיק את מעשיו של דוד, אף שחטא וכי חטאו הכבד היה לקיחת אשת איש ורצח בעלה. על כך נענש גם דוד בחומרה , קרי: מות שניים מבניו. דוד אומנם חטא, אך גם הכיר בחטאיו ועשה רבות על מנת לתקן חטים אלו . הכרה זו באה לידי ביטוי בסלחנות וותרנות כלפי אלו אשר סרחו ויצאו כנגדו ובראשם בנו אבשלום.
חטאו העיקרי של דוד , בא לידי ביטוי בחוק המלך המורה כי על לא למלך לנצל את סמכויותיו כמלך ולנהוג במידת שוויון כלפי נתיניו. במקרה בת שבע ואוריה החיתי, עבר דוד על החוק , כאשר ניצל את סמכויותיו כמלך וקיים יחסים עם אישה נשואה ועוד דאג להירצחו של בעלה.
מבוא
דוד המלך – תכונות ומידות
חטאי דויד
החסד שעשה דוד לבית שאול
מנהיגותו של המלך דוד בהתאם לחוק המלך ומשפט המלך
דויד המלך ומרכזיותה של ירושלים
דיון וסיכום
ביבליוגרפיה