המסגרת התיאורטית הנידונה בעבודה זו שייכת לתחום הסמנטיקה הלקסיקלית והמושגית ( Lexical and (conceptual semantics.

מטרת העבודה היא לחקור את משמעות המילה "עין", גלגוליה, יסודותיה והביטויים, הפעלים ומהמבנים הדקדוקיים הנלווים אליה.

המילה עַיִן אינה מציינת רק את איבר הראייה ומקור נביעת מים, מעיין אלא גם משמעויות מושאלות וכן משמעויות אחרות לחלוטין .

מטרת העבודה היא לחקור את משמעות המילה "עין", גלגוליה, יסודותיה והביטויים, הפעלים ומהמבנים הדקדוקיים הנלווים אליה.

על מנת לבחון את משמעות המילה "עין" באופן מעמיק העבודה הנוכחית פנתה ליסודות השפה העברית ועל כן יתקיים דיון על שורשי השפה העברית הנעוצים בשפה הארמית, בשפה הערבית וכן במקרא.

במהלך העבודה קיימת התייחסות למחקרים אשר התייחסו לשורשי השפה העברית בשפה הערבית, הארמית והמקראית ובהמשך מוצגות המשמעויות, הביטויים והמבנים הדקדוקיים במילונים השונים.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי
הספרות מלמדת כי המרכיב הערבי בעברית בת ימנו נוכח במידה רבה, כאשר מילים, פתגמים או ביטויים מושאלים מהשפה הערבית. בנוסף, קיימת ההשפעה הערבית על השפה העברית בתחום הצורות הדקדוקיות, הדרכים התחביריות ואוצר המלים.

כמו כן, מקורות מקראיים הוסיפו לשפה העברית מילים, ביטויים וצורות דקדוקיות. לשון המקרא השפיעה עמוקות על השפה העברית, תחייתה וחידושיה. בנוסף לאמור גם מקומה של הארמית בשפה העברית נוכח כאשר מילים וביטויים השגורים בעברית הן פועל יוצא של השפה הארמית . גם מבחינה דקדוקית ניתן לראות השפעות ארמיות במערכת הפועל, משקלים, שורשים ונטיות חדשות.