שאלת המחקר תבחן מהי המדיניות הישראלית בהתייחס למדיניות כלפי חינוך אסלאמי בתכניות לימוד המיועדות לבתי ספר ערבים – מוסלמים בישראל? הבדיקה תיערך בקרב מורים ערבים ותפיסתם בייחס ללימודי אסלאם במערכת הבית ספרית.

במידת ישראל מתקיים מתח מתמיד בין קבוצת הרוב השלטת, הרוב היהודי, לעומת קבוצת המיעוט הערבי אשר ברובו מוסלמי. כל מיעוט מעצם היותו מיעוט, מעוניין לשמר את תרבותו, דתו, ייחודו וכדומה. לשם כך המיעוט הערבי-מוסלמי מעוניין  כי המדינה תעניק תוקף ותמיכה לזכויותיו מעצם היותו מיעוט מוסלמי.  זכויות אלו כוללות תרבות, שפה, דת וחינוך.  מימוש תביעות אלו הן אינטרס של כלל חברה  על מגוון הקבוצות המרכיבות אותה. עבודה זו עוסקת בסוגיית החינוך האסלאמי בתכניות לימוד המיועדות לבתי ספר ערבים – מוסלמים בישראל (ג'בארין ואגברייה, 2014).

למרות חשיבות הנושא, הוא לא טופל באופן ממצה, כאשר ידוע כי מדיניות חינוכית בכוחה להוביל לסובלנות וכבוד לאחר, על כן מעניין לבחון את המדיניות החינוכית כלפי לימודי אסלאם  בישראל מנקודת מבטם של מורים ערבים.

הבדיקה נערכה באמצעות הפצת שאלונים בקרב מורים ערבים, אשר התבקשו להביע עמדתם ביחס לתפקיד לימודי האסלאם בבית הספר מבחינה רגשית, קוגניטיבית והתנהגותית.