הדיון במנהיגות החינוכית נחקר רבות והוא נזכר אף מימיה של סין העתיקה כ-1500 שנה לפני הספירה וכן מימיה של רומא העתיקה 221 לפני הספירה. תרבויות אלו ייחסו חשיבות מרובה לחינוך , כאשר האמינו כי המטרה בחינוך הינה הפקת מנהיגים לעתיד.

סקירת ספרות הדנה במדיניות הבית ספרית וביטוייה היישומיים.

המערכת הפוסט מודרנית, היא מערכת החינוכית דהיום יצרה צורך במנהיגות אשר תוכל להוביל את מהלכים, רפורמות ושינויים ולקדם את ההוראה בשטח. תהליך הפיכתו של המורה למנהיג חינוכי, אם כן, הנו הכרחי על מנת לאפשר למורה להתמודד עם החידושים והתמורות החלים הן בשיטות ההוראה והן בשיטות ההערכה.

תהליך התפתחותו של המורה כמנהיג מהווה תהליך לימוד ארוך ומתמשך לאורך שלבי הקריירה השונים  ולצורך העניין פותחו קורסים וסדנאות במהלך שנות ה – 90 להכשרתם של מורים מובילים בתחומים שונים כגון: כימיה ומתמטיקה.

ישנם שותפים רבים לקביעת המדיניות הבית ספרית ודרכי יישומה: מנהל בית הספר, צוות ההוראה המיישם את המדיניות החינוכית והלימודית, כאשר ההכוון, האחריות והבקרה מוטלים על צוות הניהול ברשות המנהל.

ישנם חוקרים הסוברים כי המדיניות המוצהרת אינה בהכרח תואמת לזו המתקיימת בפועל. בבתי ספר רבים מתקיימים תהליכים ארוכים בגיבוש מדיניות בית ספרית, על פי אמונות המורים, אשר אינה באה לידיי ביטוי בפועל, כיוון שהקשר בין אותן האמונות לבין האופי המקצועי של בית הספר הינו מקרי לחלוטין.

ביחס לעמדות ואמונות מורים, כל מורה מחזיק באמונה או עמדה ביחס  להתנהלות ותכנון הלימודים בבית הספר, כגון תוכנית הלימודים (מטרות, יעדים ומטרות), תכנים, אסטרטגיות הוראה והערכה.  אמונת המורה משפיעה על אופן הלמידה וכן תכניה, כאר מורה בעל אמונות מוצקות בנושא איכות הסביבה, יעביר לתלמידיו ערכים סביבתיים .