הנשים שבתקופת השאה נהנו מחופש מוחלט בבחירת דרך הלבוש, הונחו להתלבש בצורה המכסה יותר את גופן. כך גם הועברו הנחיות לחבישת רעלה- בתחילת הדרך היו אלה שמועות, שהפכו להנחיה לעובדות המגזר הציבורי והוכללו לנשות החברה ככלל.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בנושא המגדר הנשי – השוואה בין הנשים באיראן לבין הנשים בישראל.

הבחינה של מעמד האישה באסלאם, יכולה להתבצע משתי נקודות מבט: זו של הצופה החיצוני , לרוב בן התרבות המערבית, הכוללת הלכי מחשבה וערכים מערביים, ומנגד נקודת המבט הפנימית שמאמצת את נקודת הראות של החברה המסורתית הנחקרת ומתוך קבלה בסיסית של התיחום בין הספירה החיצונית והפנימית ובין התפקידים השונים של נשים וגברים שנגזרים  מתוך השונות הפיזית בניהם.

הבחינה של מעמד האישה ביהדות מתחיל מתקופת המקרא ועד ימינו. מעמד האישה עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע מתהליכים פנימיים וחיצוניים ביהדות.

נקודת תצפית חיצונית תדגיש את הפער בהתייחסות בין זכויות הנשים לאלה של הגברים, ותפרש את המרחבים השונים- זה הנשי וזה הגברי כנקבעים על ידי הגורמים האוחזים במוקדי הכוח של החברה.

מהפכת תקופת שלטונו של השאה באיראן הביאה עמה שילוב של רפורמות שהובילו לצמיחה כלכלית ולשגשוג בכלכלת המדינה, הידוק יחסים עם מדינות מערביות (כולל ארצות הברית וישראל) – ובמקביל, התמרמרות אזרחית הנוגעת מחד לראוותנות של המשפחות המושלות כמו גם התמרמרות מצד אנשי הדת על הרפורמות החברתיות שאפיינו את שלטונו.

בשני העשורים האחרונים סטאטוס הנשים במדינות אסלאמיות במזרח התיכון הנו נושא העולה לעיתים קרובות לכותרות. הכותרות והפרסום מתמקדים בעיקר במאבקן של הנשים האיראניות כנגד  השלטון האסלאמי. החוק האסלאמי האיראני כולל את הסטאטוס החוקי של נשים נשואות, חוקים המסדירים את מצבן הסוציאלי, השקפות אסלאמיות אודות מיניות האישה ואפשרויותיה המוגבלות בשוק העבודה.

ההיסטוריה של נשים בישראל מתחילה במאבק על שוויון. על אף העבודה כי החברה היישובית  התארגנה כחברה חדשה שאימצה לעצמה רעיונות דמוקרטיים של שוויון, ועף אף העובדה כי נשים כמו גברים הצטרפו לתנועות החלוציות, לכיבוש העבודה, לבניית התרבות והחברה העברית, לקיבוצים ולמחתרות.