תפיסתן של הנשים כמפרנסות משניות, מוריד את משמעות השכר לגביהן, יחסית לגברים, אולם הוא מהווה גם לגביהן גם מניע עיקרי לצאת לעבודה.

סקירת ספרות זו מטרתה לבחון מהם הגורמים להשתתפות נשים בכוח עבודה.

מחקרים רבים מציינים כי לשכר תפקיד חשוב במוטיבציה של פרטים לצאת לעבודה והוא אשר קובע אם ייקח הפרט את העבודה או לא.  משתנים הקשורים לגורמים פסיכולוגים ישפיעו יותר על איכויות העבודה , ופחות על עצם היציאה לעבודה.

דעות מסורתיות  של תפקיד האישה בחברה יוצרות בקרב  הנשים מעין מחסומים ליציאה לעבודה. מעבר לכך, גם השתייכות לקבוצות חברתיות שונות משפיעה על היציאה לעבודה.

נמצאת השפעה אינטראקציונית שבין מוצאה האישה, מציאותם של ילדים וגיל האישה.  בקרב המזרחיות נמצא כי העלייה המשמעותית ביותר בשיעור השתתפותן בכוח העבודה, היא של נשים צעירות אמהות לילדים.  בקרב מערביות , אין עלייה גבוהה בשיעור השתתפותן של אמהות צעירות, לחליפין קיימת עלייה של אמהות לילדם קטנים.

גיל הילדים משפיע שלילית על השתתפות הנשים בכוח העבודה. ככול שגיל הילדים נמוך יותר תהיה השפעתו חזקה ושלילית על היציאה לעבודה, גיל ביניים של הילדים משפיע חיובית אם כי מזערית על היציאה לעבודה, בעוד אימהות לילדים מבוגרים נוטות לצאת לעבודה יותר מכול קבוצת אמהות אחרת.

עליה ברמת ההשכלה הכללית לאורך השנים, וכן עליה בשיעור הלומדים, משתקפת בשוק העבודה בעליה של עובדים משכילים יותר, ובמקביל בירידה כמותית של עובדים בכלל, כנראה עקב תקופת שהותם הממושכת יותר במוסדות הלימוד השונים.  גם בקרב הנשים, אנו מוצאים כי המשכילות מיוצגות יותר מבעלות ההשכלה הנמוכה בשוק העבודה.