מחקר זה מנתח את המאמץ האמריקני בכינון משטר דמוקרטי בגוואטמלה החל משנת 1954.
מחקרים רבים בחנו את הקשר ההיסטורי בין ארצות הברית לגואטמלה, והתמקדו במידה רבה בשיתוף פעולה של ארה"ב במדיניות הדיכוי של הממשל בגואטמלה.
גואטמלה בעבר הייתה נתונה תחת שלטון צבאי אשר כלל אלימות פוליטית. לאחר תהפוכות, מלחמות ואלימות גואטמלה ביקשה, בפעם הראשונה מזה ארבעים שנה, לקיים מעבר למשטר דמוקרטי.
ארצות הברית לעתים קרובות התערבה בענייניהן הפנימיים של מדינות באזור הקריביים, כולל התערבות דרסטית לשינוי המשטר. רק בשנת 1980, התערבויות מעין אלה התרחשו באל סלוודור, ניקרגואה, גרנדה, פנמה והאיטי בשנת 1990. התערבויות אלו הוצדקו תמיד בשם המטרה ההומניטארית של המרכז לקידום רפורמיזם דמוקרטי.
המניעים של התערבות ארה"ב באמריקה הלטינית במהלך המלחמה הקרה היו מניעים כלכליים ואסטרטגיים, כאשר השתייכות גואטמאלה לגוש הקומוניסטי הייתה פוגעת בשליטת ארה"ב באמריקה הלטינית ובקשרי ארה"ב ובנות בריתה באמריקה הלטינית, באסיה ובמזרח התיכון .
בנאום ההשבעה השני שלו, הצהיר בוש כי "הישרדותו של החירות בארצנו יותר ויותר תלויה בהצלחת החירות בארצות אחרות, האינטרסים החיוניים של אמריקה אמונותינו העמוקות ביותר כיום אחד…ההגנה על חופש מחייב את התקדמות החופש."
השאלה הנשאלת היא, האם המטרות הללו הושגה? האם המטרות היו על בסיס הבנה נאותה של חברת היעד? האם ארצות הברית הבטיחה סיוע?
מקרה גוואטמלה מספק הזדמנות מצוינת לבחון את השאלות הללו. המחקר בחן למעשה סוגיות אלה ביחס ליעדים המוגדרים של מדיניות ארה"ב בגואטמלה: לחסל את האיום הקומוניסטי, יצירת ברית ממשלה אפקטיבית, דמוקרטיזציה של המשטר החדש, חופש, תנועת עבודה דמוקרטית.
מחקר זה מנתח את המאמץ האמריקני בכינון משטר דמוקרטי בגוואטמלה החל משנת 1954.
מבוא
מיגור הקומוניזם
דמוקרטיזציה של המשטר
סיכום
ביבליוגרפיה