מדינת ישראל מאז הקמתה נתונה ולמודת מאורעות טרור במידה רבה ועקבית לאורך כל שנות קיומה. ישראל המאופיינת כמדינת עולם חופשי חדלה בין בוקר אחד של האחד עשר בספטמבר להיות המדינה המאוימת והפגועה נוכח הטרור הגואה.

עבודת סמינריון זו עניינה בבחינת זכות האדם האוניברסלית "זכות קניין אדם" בצל הלחימה וההתמודדות בטרור בדמוקרטיות אשר מוגדרות כמדינות "ביטחון לאומי".

הטרור על שלל מאפייניו וגווניו מעסיק ואף תופס נפח רב בשגרת היום של העולם בכלל ומדינת ישראל בפרט, מדינת ישראל ידעה במשך שנות קיומה מנהיגים וממשלות רבות בשל התמודדותה מהלכיה, תוצאות פעולותיה ולעתים בשל ישיבתה על הגדר . מלחמת ההגנה של המדינה על גבולותיה ואזרחיה התאפיינה במגוון צורות וטכניקות שנרקמו וייחודו רק לה.

מדינת ישראל למדה עם שנות קיומה כריבונית להתמודד עם שני אופני לחימה/הגנה עיקריים:

1)כנגד צבאות
2) כנגד פעילות חבלנית עוינת/טרור וארגוני טרור על שלל צורותיו.

צה"ל וכוחות הביטחון הישראלים פיתחו אמצעים ושיטות לחימה רבות על מנת להתמודד ולמנוע פעולות טרור ופח"ע כך שעם השנים והנסיבות התעבתה לה תורה אסטרטגית בה הכוחות פועלים במישורי המודיעין, ההרתעה והתגובה בכדי למנוע למגר ואף להעניש את תשתיתו של הטרור שולחיו ומבצעיו.

מאז קום המדינה היא ידעה מספר מלחמות ואין ספור התקפות טרור, מאז תחילתה של אינתיפדת אלאקצא ואירועי האחד עשר בספטמבר ריבוי פשעי הטרור וחומרת פגיעתם והציף שאלות ודיונים רבים כלפי אופן ההתמודדות בו, בזמן שהנפגעות העיקריות
(ישראל וארה"ב) פועלות בעניין, חלה התעסקות במישור החקיקתי על מנת ליישב ולתת לגליות לפעולות ההתמודדות והמניעה.

עיקר הבעייתיות בדיון שלפני הנו לנסות להתאים את הזכויות וחוקי אמנות ל" מצב החדש" ולסיטואציה הבלתי אפשרית אשר נכפתה על אזרחיהן של המדינות ושל יוצאי אותם המפגעים.

האמנות השונות הדנות ומחיבות בדיני המלחמה (ז'נבה למשל), קובעות בעשה ואל תעשה ומאפיינות כיצד יש להתנהג עם לוחמי האויב בכלל, ובפירוט רב לגבי האוכלוסייה הנכבשת, הן אינן מתייחסות לבעייתיות של המדינות אשר בהגדרתן אותן כמדינות "ביטחון לאומי" (ישראל וארה"ב למשל) בהן מתקיים לו לרב הקונפליקט באשר ליחסי הגומלין בין זכויות אדם לביטחון לאומי, למשל: חובת הגיוס לצבא הפוגע בחירות האדם.

בהקשר לאמור לעיל ישנו ניסיון להאיר בדיון זה , את זכות האדם האוניברסלית "זכות קניין אדם" בצל הלחימה וההתמודדות בטרור בדמוקרטיות אשר מוגדרות כמדינות "ביטחון לאומי".

ישנו ניסיון לעמוד בסוגיה זו בהיבט השוואתי ככל הניתן בין הדין בישראל ובארה"ב לבין המציאות השוררת בהתמודדות זו.

בנוסף נבדק האם חלה התפתחות כלהשיא בעניין התייחסות המשפט הישראלי כלפי התנהלות בנוגע להריסת בתים/הפקעת רכוש בהתאם להערכות מצב שונות חקיקות שבטווח או פסיקות קודמות.