משהגיע מועד תשלום השכר לעובד, אסור למעביד לאחר בתשלום השכר בשום אופן. יסודו של איסור זה, המקובל כיום במרבית חוקי העבודה, הנו בתורה. חומרת האיסור מוסברת בכך שהעובד הוא "עני", מצבו נחות לעומת המעביד רב העוצמה, וחייו תלויים בשכר המגיע לו מן המעביד.

סקירה זו בוחנת את סוגיית הלנת שכר בישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם תוך התייחסות להיקף תופעת ההלנה באירופה, ארה"ב ומדינות נוספות, המעמד המשפטי המוקנה להגנת שכרו של העובד בישראל ובמדינות אחרות בעולם.

ההגנה על שכרו של העובד ועל תשלומו במועד עומדת ביסוד הלכות רבות בדיני עבודה. במקורות המשפט העברי מצויות הוראות בדבר זכויותיו של העובד לקבל שכר בנסיבות מסוימות גם "לפנים משורת הדין", על אף שהדבר אינו מתחייב מהסכם העבודה שלו. במקרים מסוימים, אף התירו חכמי המשפט העברי לעובד להפעיל את "זכות העיכבון", זכות זו משמעותה עיכוב נכסי המעביד כדי לחייב את המעביד לשלם לו את שכרו במועד

על פי חוק הגנת השכר: " אי-תשלום השכר במועד, שנקבע לכך בחוק, פירושו "הלנת שכר"…העובד רשאי לתבוע מהמעביד לא רק את תשלום השכר, אלא גם פיצויי הלנה גבוהים

הלנת השכר בישראל הנה תופעה נפוצה ביותר, על אף שאין רישום בדוק של מספר מקרי הלנות השכר במשק. גורמים מקצועיים מעריכים כי עשרות אלפי עובדים מידי חודש מקבלים את שכרם באיחור של יום עד חודש, מיעוטם ממתינים לשכר עבודתם חודשיים ויותר .

שנים האחרונות חלה תופעה הולכת וגוברת של הלנת שכר לעובדי הרשויות . הלנת שכר חביבה מאוד על הרשויות המקומיות כדרך להתמודד עם בעיות בתזרים המזומנים, אולי משום שהן רואות בה דרך ללחוץ על האוצר שיספק את הכסף החסר.