בשנות ה-60 של המאה ה-19 נמנו אז 673 כפרים, 8 ערים ו- 6 עיירות
מטרת המחקר הנוכחי הנה הצגת היסודות העיקריים של המערך הפיזי של הכפר הערבי וכן הבית הערבי הכפרי.
מבחינה גיאוגרפית הכפר הערבי מצוי בשלושה אזורים שאין ביניהם רצף גיאוגרפי; אזור הגליל, אזור המשולש, אזור הנגב וכן קיימות הערים המעורבות. בנוסף קיימת אוכלוסיית ירושלים המזרחית ורמת הגולן הם דומים מבחינת מאפייניהם ותכונותיהם החברתיים לאוכלוסייה המקומית.
הכניסות לבית הן בדר"כ עקיפות או בנויות באופן שחוסמות את המבט לחצר הפנימית, בכך מושגת ההפרדה בין הציבורי לפרטי.
במהלך מאה השנים האחרונות התחוללו תמורות במבנה הכפר הערבי בישראל. התמורות הללו משקפות, במידה רבה, את השינויים הגדולים שהתרחשו במציאות המדינית, החברתית והכלכלית וכי אוכלוסיה גדולה זו נסחפה בעל כורחה, במפעל הפיתוח והקידום.
המבנה הפיסי של הכפר הערבי עוצב כמרקם מגובב כתוצאה מהמערך החברתי. גורמים אלה השפיעו על הפנמת הפעילות המשפחתית בתוך הבית ובשכונה הכוללת יחידה חברתית הנקראת חמולה, או משפחה מורחבת.
מטרת המחקר הנוכחי הנה הצגת היסודות העיקריים של המערך הפיזי של הכפר הערבי וכן הבית הערבי הכפרי. המונח מערך פיסי של יישוב כפרי מתייחס לסך הכולל של האלמנטים (מרכיבים) הנוצרים במהלך התיישבותו ופעילותו של האדם במסגרת התיישבות כפרית, המעצבים את הנוף התרבותי של אותו יישוב לסביבתו הקרובה.
הבדיקה תכלול הסבר על מיקומו של הכפר הערבי, אתרו וכן פירוט אודות מבנה הבית הערבי, הכפר הערבי, מבני הציבור וחלקי הבית הערבי השונים. בנוסף, ייבחנו שינויים במערך הפיזי ל הכפר והבית הערבי.
הבדיקה תיערך באמצעות סקירת ספרות רלוונטית המתארת את מבנה הבית הערבי והכפר הערבי- הכפרי ובניהם מאמרו של פוקס (תשנ"ט) וכן ספרות באנגלית רלוונטית
מבוא
1. מיקום יחסי
2. אתרו של הכפר הערבי
3. מבנה המגורים הכפרי
3.1 התפתחות והתארגנות של בתי המגורים המסורתיים.
3.2 ה"בורדהא" והחלל הציבורי
3.3 מתחם האישה בבית האסלאמי
3.4 תכני המסורת המכתיבים את הגישה המרחבית בעיצוב הבית.
3.4.1 ה"בורדהא"
3.5 המגורים הכפריים והמרחב הגנדריאלי
3.5.1 ה"מרדנה"
3.5.2 ה"בייתק"
3.5.3 "בייתק קום גהר" (המחסה לבקר) אופייני יותר למשפחות עשירות.
3.5.4 ה"זנאנה"
3.5.6 תברואה.
3.5.7 הכניסה.
4. שינויים במרחב הבית הכפרי הערבי
5. סיכום
6. רשימת מקורות