החוק, מגדיר סימן מסחר כ"סימן המשמש או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם. "סימני מסחר מסוימים רכשו לעצמם הכרה בינלאומית ומוניטין … בעל עוצמה..לגבי סימני מסחר כאלו נפסק כי שימוש בסימן דומה עלול להטעות צרכנים בהקשר למקור הטובין גם אם הם שונים מהטובין של בעל הסימן"

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היקף ההגנה על סימן המסחר בשימוש כשמות מתחם.

מטרתו העיקרית של סימן המסחר היא ליצור אבחנה בין מוצריו של בעל הסימן לבין מוצרים מתחרים. בעידן זה, סימן המסחר מהווה כלי ביותר במאמץ להחדרת מוצרים חדשים לתודעת הציבור ולביסוס המוניטין שנודע למוצרים נושנים.

כשם שסימני מסחר הנם אחד האמצעים המרכזיים של חברות לפרסם את מוצריהן ואת שירותיהן ולרכוש לעצמן מוניטין בשוק, כך גם הכתובות האלקטרוניות, המובילות את משתמשי האינטרנט לאתרים של החברות, מהוות אמצעי לפרסום קיומן ופעילותן של החברות ברשת.

ואכן, האינטרנט הפך בשנים האחרונות למקור עסקי חשוב ממדרגה ראשונה ולכן חברות רבות הנכנסות לעולם המסחר הווירטואלי רואות בכתובת האלקטרונית סימן מסחרי יקר ערך המהווה את שמה המסחרי של המוכר של החברה  והדרך בא לקוחות פוטנציאלים יגיעו אליה.

השאלות המשפטית העולות הן:

• האם בעל סימן מסחרי – רשום או בלתי-רשום – זכאי למנוע (ולבקש למחוק) רישום של שם domain הדומה לשמו המסחרי?
• מה היקף ההגנה לה זכאי בעל של סימן מסחר מוכר היטב בהתנגשות מול חופש הביטוי והעיסוק של הפרט – לדוגמא: מקרה בו אדם מקים אתר הנושא את שמו בתום לב למטרה אישית ולא מסחרית ובדיעבד מתברר כי שמו של האתר הוא סימן מסחר.
• איך בעצם נקבע שדומיין דומה לסימן מסחר ?
• האם העובדה שהדומיין מתקבל במנועי החיפוש יוצרת הטעייה הדורשת ביטול של הדומיין ?

שאלות אלו יבדקו במחקר הנוכחי. על מנת לענות על שאלות המחקר, העבודה הנוכחית מתבססת על מאמרים, מחקרים, חקיקה, פסיקה  וספרות רלוונטית