ב-4 ביולי ציוו הגרמנים את היהודים להקים יודנרט. אנשי ציבור יהודים התכנסו ובחרו ביודנרט בן עשרה חברים בראשותו של שאול טרוצקי, ולסגנו נבחר אנטול פריד. זמן קצר אחרי-כן ציווה המפקד הצבאי של העיר להרחיב את היודנרט ל-24 חברים[1]. תפקיד היודנראט כלל חלוקת מזון, בריאות, דיור, חינוך, לשכת עבודה ומחלקה כללית לעניינים ארגוניים ואחרים

העבודה הנוכחית עוסקת ביודנראטים בגטו וורשה ווילנה, תוך התמקדות בפועלם ובדומה והשנה באופן הקמתם, הרכבם וניהולם.

מעשי אכזריות בין אדם לאדם, בין גזע אחד לגזע אחר וגנוסייד רבים ליוו אותנו מאז ומתמיד במהלך הקיום האנושי. עבודה זו מתמקדת במאורע ההיסטורי הנחשב למאורע המעצב של המאה ה-20 והוא השואה, ההשמדה השיטתית של 6 מיליון יהודים ובין 11 ל-20 מיליון בני מיעוטים אחרים בידי גרמניה הנאצית בין השנים 1939 ו- 1945 .

היודנראטים היו המנהיגים היהודים, אשר להם נתנו הנאצים סמכויות עצומות ולכן היחס כלפיהם שנוי במחלוקת: האם משתפי פעולה ובוגדים? או האם היו קדושים מעונים , אשר פעלו מכורח והנסיבות והצליחו לצמצם את ממדי ההשמדה העצומים?
נושא השואה בעל מודעות ציבורית רחבה וכן גם נלמד במערכת החינוך כבר שנים רבות, אך פחות מוקדש לאנשי היודנראט, מעניין היה להבין, כיצד נושא כאוב כנושא זה נתפס על פי העדויות, היומנים, ניצולי שואה וכלל הספרות העוסקת בנדון.

על מנת לבחון את הסוגיה, נעשה שימוש חומר ספרותי כן עדויות אודות היודנראטים והחיים בגטו וורשה ווילנה. יש לציין כי קיים חומר רב אודות גטו וורשה והיודנראט אשר עמד בראשה לעומת חומר מועט בנושא היודנראט בווילנה.