ישנם המאמינים כי לחינוך תפקיד חשוב בעיצוב דפוסי הניעות של יחידים ושל קבוצות. עבור קבוצות מיעוט, אשר חלק ממסלולי הניעות הפתוחים בפני הקבוצות הדומיננטיות סגורים בפניהן, יכולה מערכת החינוך להפוך למסלול ניעות חשוב ביותר.
סקירת ספרות לעבודת סמינריון זו, מעבר להגדרת מצבו של החינוך בקרב המיעוט הדרוזי, באה לבחון האם קיימים הבדלים בהישגי התלמידים בחינוך הממלכתי בערבית לעומת התלמידים בחינוך הממלכתי בעברית ? ומהם שורשי הפערים המתגלעים ?
קיימים פערים ניכרים בין מגזר המיעוטים והמגזר היהודי בכל הקשור להקצאת תקציבים ממשרד החינוך. יחד עם זאת בשנת 1991 מונתה ועדה אשר אחת מהמלצותיה הייתה להשוות ככל האפשר את החינוך הדרוזי לזה של הזרם המרכזי במדינה. הועדה העלתה את הצורך להעניק לחינוך הדרוזי את המשאבים הנחוצים לקידומו, ובכלל זה שליטה רבה יותר על מערכת החינוך המקומית.
בשנת 2000 הנהיגה המדינה כנגד האפליה התקציבית במערכת החינוך הדרוזית הייה תכנית חומש. תוכנית זו כונתה "תוכנית החומש לקידום ההישגים במערכת החינוך הערבית והדרוזית", על פי התוכנית היו אמורים להיות מוקצים למגזר הערבי-דרוזי 250 מיליון ש"ח על פני חמש שנים. לתוכנית הייתה תרומה צנועה לעליית שיעור הזכאות לתעודת בגרות כ-4% בממוצע במגזר כולו (ערבי, דרוזי ובדואי), אך לא השתפרו הסיכויים לעמוד בדרישות הסף של האוניברסיטאות
ב-1974 הופרד החינוך הדרוזי מהחינוך הערבי והוקמה מחלקה נפרדת לחינוך לשם חיזוק הזיקה למולדת ולמורשת העדה. אולם מערכת היחסים בין העדה לממסד המשיכה להתבסס על שיטת התיווך. בראשית ינואר 1975 הוקמה ועדה לחינוך ולתרבות הדרוזים על מנת לטפל בצד התוכני של החינוך הדרוזי.
חובת שירות הביטחון על פי חוק שירות הביטחון נאכפת על המיעוט הדרוזי וזאת בעקבות בקשת מנהיגי העדה בשנת 1956. ראשי הצבא תמכו ברובם בהמשך שיתוף הפעולה הביטחוני עם הדרוזים בארץ אך נקבע כי גיוס החובה יכלול שירות ביחידות מיעוטים נפרדות. הוחלט גם על העדפת הדרוזים בקבלת עבודה במשרדי ממשלה, אך ספק אם יושמה החלטה זו.. באוגוסט 1971, הוחלט לאפשר לדרוזים להשתבץ ביחידות אחרות מלבד יחידות המיעוטים ובשנת 1991 נפתחו בפני הדרוזים כל יחידות צה"ל.
החלק הראשון: השוואה בין מערכת החינוך העברית למערכת החינוך הדרוזית בכול הקשור להישגים לימודיים ואקדמיים, הקצאת משאבים חינוכיים וכדומה .
החלק השני: יבחן את מעורבות המדינה ביצירת הפערים העמוקים בין החינוך הדרוזי לחינוך העברי
החלק השלישי: יבחן את הסוגיה הכלכלית ביצירת הפער בין מערכת החינוך הדרוזית לבין מערכת החינוך העברית.
ביבליוגרפיה