מאז ומעולם, היהודים השקיעו יותר בחינוך לעומת האוכלוסייה הלא יהודית ובדרך זאת יצרו פער לטובת האוכלוסייה היהודים שהפכה משכילה. ברגע שהיהודים התפתחות מקצועית כסוחרים, גובי מסים מיומנים, מלווים בריבית, ורופאים, הם השקיעו יותר בדתם של בניהם ובהשכלה כללית, לצורך השגת רמות השכלה גבוהות יחסית לעומת האוכלוסייה הלא-יהודית באותה תקופה. יחד עם זאת, לאורך שנים נפתחו בתי חינוך מסורתיים אשר התבססו על לימודי היהדות ותלמוד תורה.

עבודה זו עניינה בתנועת ההשכלה בקרב יהודי רוסיה במאה ה-19

הנוכחות היהודית באימפריה הרוסית, נראתה במאות ה -11 וה -12, כאשר ריכוז האוכלוסין היהודי העיקרי היה בקייב, כיום אוקראינה, בלרוס, ליטא, פולין ואוקראינה. ריכוז האוכלוסייה היהודית ברוסייה אשר עמדה על יותר מ -5 מיליון הוגבלה לתחום "המושב" . ההשכלה, המכונה לעתים קרובות "הארה יהודית", הייתה תנועה אינטלקטואלית בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה. ההשכלה קיבלה השראה מן ההשכלה האירופית, אך היתה לה אופי יהודי. והתנועה התבססה על רציונאליות, עודדה את היהודים ללמוד מקצועות חילוניים, ללמוד את השפות האירופיות והעברית ולהיכנס לתחומי עיסוק כמו חקלאות, אמנות, מדע. המשכילים ניסו להיטמע בחברה האירופית בלבוש, בלשון, בנימוסים ובנאמנות לכוח השליט, וההשכלה השפיעה בסופו של דבר על יצירתן של התנועות הרפורמיות והתנועות הציוניות .

מטרתה של העבודה הנוכחית הנה לבחון את החזון החינוכי של ההשכלה וכיצד מימשה אותו הלכה למעשה בקרב יהודי רוסיה ?

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת ספרות העוסקת ביהדות רוסיה במאה ה-19, בתנועת ההשכלה, בתנועת ההשכלה במערב אירופה ובמזרחה, בחזון החינוכי ודרך מימושו של תנועת ההשכלה.

ממצאי המחקר העלו בין היתר כי המטרות של המשכילים התגשמו באופן חלקי או מלא גם בשטחים הרוסיים, כולל תופעות כגון רוסיפיקציה (תהליך בו מרגילים את היהודים לחינוך ותרבות רוסיים ) או פולוניזציה חילוניות ואף התבוללות. תהליך ההתבגרות וההעמקה, שהתנועה עברה במשך כל המאה ה -19, היה הסיבה לחומרה שבה נשפטה, הן על ידי מבקרים חיצוניים והן על ידי תומכיה המאוכזבים: עבור הציונים היא הייתה מתבוללת מדי, לתנועות העבודה השונות היא היתה בורגנית ומתנשאת מדי.