בטרם נחקק חוק נגד הטרדה מינית הוגדרה הטרדה מינית במסגרת החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה, אשר נחקק ב-1988. על פי החוק נאסרה ההטרדה המינית במקום העבודה וכי לשון חוק זה נגעה רק למקרים בהם הורעו תנאי עבודתם של עובד או עובדת בעקבות סירובם להיענות להצעה בעלת אופי מיני. כלומר הטרדה מנית הוגדרה כסירוב להיענות להצעה בעלת אופי מיני.

סקירת ספרות  אשר סוקרת ובוחנת את החוק למניעת הטרדה מינית והשפעתו על תופעת ההטרדה המינית.

החוק אשר נחקק בשנת 1998 הגדיר באופן נרחב ומפורט הטרדה מינית מהי ואכן הטרדה מינית לפי לשון החוק עשויה לבוא לידי ביטוי כסחיטה באיומים על רקע מיני, כמעשה מגונה, על ידי הצעות והתייחסויות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני כלפי מי שאינו מעוניין בהן והבהיר זאת.

הטרדה מינית שכיחה בארגונים בעלי אופי גברי,  כמו צבא ומשטרה,  אך עלולה להתרחש בכל מקום ובכל הקשר.  לעתים קרובות הוא נובעת מיחסי מרות או תלות.

ההגדרה אחת גורסת כי הטרדה מינית היא עברה פלילית, עוולה אזרחית ועברת משמעת אשר מוגדרת כאחת מהפעולות האסורות הבאות: סחיטת אדם לביצוע מעשה בעל אופי מיני;  מעשה מגונה; הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני ; התייחסויות חוזרות לפן המיני במראהו או בלבושו של אדם או לאברי גופו והתייחסות מבזה ומשפילה למינו ולנטייתו של אדם.

הטרדה מינית עלולה לגרום לקורבן ההטרדה פגיעה בעלת השלכות כלכליות ולהסב לה נזקים פיזיים ונפשיים. תוצאות נפשיות של הטרדה מינית למוטרדת יכולות לכלול כעס, פחד, דיכאון, תשישות, עצבנות, אובדן ביטחון עצמי, סיוטים, תחושת השפלה, בושה, מבוכה, ותחושת חוסר אונים ופגיעות.

ההתייחסות הפלילית לתופעת ההטרדה המינית נובעת מההיבט החברתי הכללי בו קיימת התייחסות מינית בוטה כלפי האישה. התייחסות זו פוגעת באישה העובדת הנאלצת לעיתים לשתף פעולה מבחינת מינית על מנת לשמור על מקום עבודה, לקבל תנאי עבודה משופרים, קידום וכדומה.