תחזיות מלמדות כי הנפט בעולם הולך ומתדלדל וכי הנפט יהפוך כה יקר עד שלא נוכל להמשיך באורח החיים שהתרגלנו אליו. אמנם המחסור העולמי עדיין לא מורגש ובכבישים המהירים של מדינות המערב דוהר צי גדל והולך של כלי רכב זוללי דלק, אך מתקרב היום בו מדינות לא יוכלו לעמוד במחירי הנפט הגבוהים ועם המשאבים ההולכים והאוזלים של עתודות הנפט
עבודה זו עניינה בשאלת החובות המוטלות על חברות הגז והנפט בהבטחת האקולוגיה באזורי הקידוחים. כאמור, המודעות הסביבתית לא פסחה על ישראל ואכן החלה מגמה של שיתוף פעולה בין מפעלי תעשייה לבין גופים וארגונים סביבתיים ומכאן השאלה הנשאלת והיא מהן החובות המוטלות על חברות הגז והנפט בהבטחת האקולוגיה באזורי הקידוחים?
עתודות הנפט בעולם הולכות ואוזלות כתוצאה מהעולם המפותח בו אנו חיים כיום כאשר אנו צרכנים גדולים של אנרגיה למאור,לחימום,להנעת התעשייה,לתחבורה,לצורך שאיבת והולכת מים ועוד ., הנפט מהווה מרכיב מרכזי בתהליך הייצור ובסל הצריכה של כלכלות רבות. עלייה במחירו גוררת עלייה במחירם של מוצרים רבים ומשנה דפוסי צריכה.
קידוח הנפט נועד להגדיל את כמות הנפט וייצור הגז , כאשר לצורך הקידוח נדרש כוח אדם מנוסה, נתונים גיאולוגים אמינים , להימנע מ ההתפרצות של זרימה בלתי מבוקרת של נוזלים כתוצאה של לחץ גבוה על נקבוביות הסלעים שנקדחו
במקביל, תהליך הקידוח טומן בחובו סכנות סביבתיות. חשיבות הנושא נובעת ממדי האסון האפשריים בעת דליפת הנפט ולראייה האסון הסביבתי בפרץ מקסיקו. השלכות האסון המתמשך הנו בין השאר, פגיעה בתעשיית הדיג במפרץ מקסיקו, בתעשיית התיירות בחופי האזור ובבתי הגידול של מאות מיני ציפורים ועוד.
העבודה הנוכחית בחנה מהן החובות המוטלות על חברות הגז והנפט בהבטחת האקולוגיה באזורי הקידוחים?
הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.
ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי התפתחות מוסר בעסקים מבחינה אקדמית דורשת ניתוח תופעה מבחינה מוסרית, תוך התייחסות למספר אלמנטים, על מנת לקבל תמונה שלמה מבחינה מוסרית, כלומר ניתוח היבטים מוסריים דורש התייחסות לאלמנט הכלכלי-עסקי, לאלמנט החוקי וכן לאלמנט המוסרי. תורות המוסר המקובלות מתייחסות לשלושת האלמנטים הללו בניתוח היבטי מוסר בסוגיות ותופעות שונות ומגוונות.
הבעיה המוסרית שהעלתה העבודה הנוכחית הייתה פעילות חברות הגז והנפט בהבטחת האקולוגיה באזורי הקידוחים. לצורך הבהרת הסיכון הסביבתי הוצגו נתונים אודות אסונות סביבתיים כתוצאה מקידוחי נפט תוך התמקדות באסון מקסיקו והשלכותיו. מבחינה חוקית על מפעלי קידוח נפט לעמוד בתקנים מסוימים לשם המשך פעילותם. לאור המודעות הסביבתית והחוקית לסוגיית זיהום הסביבה, החלו מפעלים רבים לפעול למען שיפור וצמצום הנזקים , אך הזיהום שנגרם הנו כבד וכיום חברות לקידוחי נפט מהוות סכנה סביבתית מתקתקת..
מבוא
פרק 1: קידוחי הגז והנפט- רקע היסטורי
1.1 היסטוריית קידוחי הגז והנפט בארה"ב
1.2 תמורות עיקריות בתעשיית הנפט
1.3 היסטוריית קידוחי הגז והנפט הימיים בישראל
פרק 2: ריסון עצמי
2.1 התנהלותה של חברת BP לאחר פיצוץ האסדה במפרץ מקסיקו
2.2 נזקים לסביבה ולחברה
2.3 פיצויים ותשלומים שבי.פי שילמה וצפויה לשלם על נזקים כתוצאה מהאסון
2.4 כיצד ניתן היה למנוע את אסון המפרץ ואת האסון הבא וההשפעות על תעשיית הקידוחים הימיים
2.5 קידוח ליוויתן בים תיכון
2.6 מדיניות חברת נובל אנרגי כלפי איכות הסביבה
פרק 3: הריסון החיצוני
3.1 ריסון החיצוני בתעשיית הנפט
3.2 קידוחי הנפט חוזרים למים העמוקים במפרץ מקסיקו
3.3 קידוחי הגז והנפט בים תיכון - הריסון החיצוני בנושא איכות הסביבה
3.4 הריסון החיצוני – תמלוגי הממשלה
3.5 התנגדות לריסון הממשלתי: טענות שכיחות
פרק 4: התשובה לשאלת המחקר בדגש על מודל השלבים
4.1 תועלתנות
4.2 הגישה הדאונטולוגית
4.3 צדק
4.4 פתרון על פי הסגולה הטובה
4.5 החלטה על בסיס הסכמה
4.6 הסכמה חברתית
פרק 5 : מודל בעלי העניין
סיכום
ביבליוגרפיה