העבודה הנוכחית תעסוק בחוק חניית נכים- 1993, תוך שימת דגש על אלמנט הנגישות ותכליתו להקל על נכים ומוגבלים בחברה.
בעשור האחרון ניכרת מגמה עולמית לקידום חקיקת שוויון זכויות לנכים בעולם. החקיקה הראשונה הייתה חוק שוויון זכויות לנכים בארה"ב ב-1990. חקיקה זו מדגישה את אחריות המדינה לפעול לשוויון זכויותיהם בכל מישורי החיים לרבות תחבורה ונגישות למבני ציבור ותעסוקה. חקיקה זו שימשה מקור השראה למדינות אחרות. ב-1998 חוקקה הכנסת ה-14 בישראל חקיקה ראשונית של "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות". עם כניסת החוק לתוקף הוכרו פורמלית אנשים עם מוגבלות בישראל כחברים במועדון זכויות האדם .
מבחינה תאורטית ומשפטית "כיום שוררת ההשקפה כי יש לשלב את הנכה בתוך החברה ולהבטיח לו שוויון של הזדמנות… הנכה הוא אדם שווה זכויות. אין הוא מצוי מחוץ לחברה או בשוליה. הוא חבר רגיל בחברה שבה הוא חי. מטרת ההסדרים אינה להיטיב עמו בבדידותו, אלא לשלבו – בתוך שימוש לעתים בהעדפה מתקנת – במרקם הרגיל של חיי החברה".
1. מבוא
2. רקע
2.1 הרקע לחקיקת חוק החניה לנכים, סקירת תכליתו ותוכנו
2.2 מעמד הזכות לנגישות כמשתקף מחוק יסוד כבוד האדם וחוק השוויון
2.3 סקירת חיקוקים העוסקים בנגישות חנייה לאנשים על מוגבלויות
2.3.1 פרק הנגישות בחוק השוויון
2.3.2 הסדרי חנייה לנכים- חוק תכנון ובנייה
2.3.3 תקנות תכנון ובנייה, חניות נגישות, מרחבים נגישים.
2.3.4 תקן 1918
3. בחינת שטח
3.1 פגיעה בזכות של אנשים בנגישות למקום ציבורי
3.2 פגיעה בלתי חוקתית בזכותם של המוגבלים בניידות
3.3 הסדרת חניות למוגבלים ואכיפת רשויות ומוסדות חניית נכים.
4. מחקר משווה
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה