אנו נמצאים בתקופה שבה התרבות המודרנית עוברת תהליך של התפתחות טכנולוגית ומדעית. כמעט בכל תחום בחיינו אנו מרגישים את נוכחותה של טכנולוגית המידע,  וההשפעה שלה  על היחיד והחברה גוברת והולכת. טכנולוגית המידע היא בעצם עוצמה דיגיטלית הטמון בה חומרה, תוכנה ומהות חשיבתית.

סקירת הספרות הנוכחית עניינה בתרומה של הטכנולוגיה בתהליך הלמידה.

המדע הוא המקור האמין ביותר של הידע שלנו במגוון רחב של תחומים, אך להבחין בין טענות מדעיות לפסבדו מדע ביחס לרפואה, משפט, מדיניות איכות הסביבה וחיוך. ביחס לחנוך המדעי יש הסוברים כי יש להגן על ציבור התלמידים מפני מדע מופרך ובלתי אמין. בהקשר זה הבריאתנים סוברים כי לימודי האבולוציה סותרים את הליך הבריאה ביד האל ולפיכך אינם קבילים בשדה החינוכי.

על פי פרופ' ליבוביץ "מדע הוא מכלול הידע האנושי, משתדל לענות לא רק על השאלה מה יש או מה קורה, אלא מנסה לחדור אל יסודות החשיבה. לטענתו, המדע הוא כלי ומכשיר בידי האדם לסיפוק צרכים המעיקים עליו – הבנת העולם ומקומו של האדם בעולם, פתרון "חידות היקום", "הסברת חוקי הטבע", הכוונת דרכו של האדם בחייו, קביעת ערכיו, כלומר בניית "השקפת-עולם", שבה נכללים יסודות קוגניטיביים וערכיים-נורמאטיביים כאחד.

כמו כן, המדע משמש בידינו כיום כמקור לאינפורמציה על העולם. אמנם הפילוסופיה של המדע מעוררת את השאלה באיזו מידה האינפורמציה הזאת מהימנה או לא-מהימנה. עם זאת ניתן לומר שאת האינפורמציה שיש לנו על העולם – מספק המדע, ומבחינה פסיכולוגית המידע הזה כפוי על הכרתו של האדם המבין אותו, בין אם הדבר מוצא חן בעיניו, בין אם אינו מוצא חן בעיניו, בין אם טוב הדבר או רע, נאה או מגונה וכו.