הדאגה לזכויות חברתיות ולצדק שוויוני מאפיינת את החברה המודרנית. בהרבה ממדינות המערב, מוכרת כזכות יסוד הזכות ל"חיים בכבוד" ולא רק "הזכות לחיים". אולם עדיין לא עוגנה זכות זאת במשפט הישראלי במפורש, כי יש הסבורים שאין לכלוא אותה במערכות המשפט.
העבודה הנוכחית תבחן כיצד ההתפתחות ההיסטורית של הזכות לקיום מינימלי בכבוד השפיעה על השלכותיה על משפחות חד הוריות בישראל.
משפחה חד-הורית היא משפחה שבה הורה יחיד/ה מנהל/ת משק בית נפרד לעצמו/ה ולילדיו/ה (עד גיל 18) בלא בן/בת זוג קבוע. הזכות לקיום מינימאלי מתייחסת לזכות של כל אדם לרמת חיים נאותה לבריאותו ולרווחתו, שלו ושל בני ביתו. לרבות מזון, לבוש, שיכון, טיפול רפואי, שירותים סוציאליים כדרוש וזכות לביטחון במקרה של אבטלה, מחלה, אי-כשר לעבודה, התאלמנות , זקנה או מחסור אחר בנסיבות שאינן תלויות בו
חשיבותה של ההתפתחות ההיסטורית של הזכות לקיום מינימאלי בכבוד בקרב משפחות חד הוריות נובעת מהעובדה כי בישראל נרשמה בשלושת העשורים האחרונים עלייה ניכרת בשיעור המשפחות החד-הוריות: מכ-4% בשנות ה-70 ל-8.6% ב-1995 ול-9.9% ב-2001.
העבודה הנוכחית תבחן כיצד ההתפתחות ההיסטורית של הזכות לקיום מינימאלי בכבוד השפיעה על השלכותיה על משפחות חד הוריות בישראל.
לצורך בחינת סוגיה זו :
- בפרק הראשון קיימת סקירה של התגבשות הזכות לקיום מינימאלי בישראל
- בפרק השני מובאת סקירה מקיפה אודות משפחות חד הוריות בישראל
- בפרק השלישי מוצגת מעמדה החוקי של הזכות לקיום מינימאלי
- ובפרק הרביעי קיימת בדיקה לשאלה האם משפחות חד הוריות זוכות לקיום מינימאלי בישראל.
הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח חקיקה ופסקי דין.
מבוא
התגבשות הזכות לקיום מינימאלי בישראל
משפחות חד הוריות- סקירה היסטורית ומאפיינים
מעמדה המשפטי של הזכות לקיום בכבוד
האם משפחות חד הוריות זוכות לקיום מינימאלי בישראל?
סיכום
ביבליוגרפיה