שדה האמנות הישראלי לאורך השנים מציג את הנשים המזרחיות הכבולות למסורת המזרחית ולעדתיות הקיימת. בשנות ה-2000 ניתן לראות את השאלות, התהיות המרדנות, החולמנות ומעל הכל הסקרנות של נערות מתבגרות וכן נשים צעירות……. עבודה זו עניינה ניתוח ההצגה "פרחה שם יפה".
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון כיצד מוצגות הנשים המזרחיות בתיאטרון הישראלי?
ההצגה "פרחה שם יפה" מציגה שלוש נשים צעירות מזרחיות המבליטות את הפערים בין אשכנזים לבין מזרחיים, בין מעמדן החברתי לבין הממסד האשכנזי. לאורך ההצגה נפער הפער ועמה האפליה כנגד המזרחים, המדינה מודגת כבעלת תרבות אשכנזית המוקיעה את המהגרת המזרחית הנתפסת כפרימיטיבית, כבעלת שמות נלעגים (פריחה- שמחה), מבטא מבייש, כישורים ירודים ועוד.
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון כיצד מוצגות הנשים המזרחיות בתיאטרון הישראלי?
ניתוח ההצגה "פרחה שם יפה" נערך באמצעות חלוקה תשעה פרקים מרכזיים:
הקונטקסט במסגרתו נסקרת מדיניות האפליה והקיפוח בין מזרחים ואשכנזים החל מקום המדינה, התאטרון.
הפרק השני מציג את השדה בו עוסקת העבודה, הלא הוא התאטרון. במסגרת זאת קיימת התייחסות למבנה התאטרון ומשמעותיו.
הפרק השלישי הוא פרק הרפרטואר, בו נסקרות מספר הצגות העוסקות בנושא באפליה עדתית ובתופעת קיפוח המזרחים לעומת האשכנזים-מערביים.
הפרק הרביעי הוא פרק ההתכוונות, בו קיימת התמקדות בבמאית והשקפת עולמה, כיווני חשיבה, אמירות ועוד.
הפרק החמישי עוסק בדמויות וניתוחן לפי סטראוטיפ הפרחה וניפוצו.
הפרק השישי הוא פרק הסוציו -סמיוטיקה המתייחס למוסיקה וחפצים בהצגה המבטאים את האפליה ואת המורשת המזרחית ודיכויה.
הפרק השביעי, הוא הסוציו-לינגויסטיקה אשר בוחן ומנתח את השירה המזרחית ובמאפייניה.
הפרק השמיני עוסק בהתקבלות הכולל פרשנות וביקורת אודות ההצגה.
הפרק האחרון מסכם את ממצא הניתוח, פרשנויות וכן דעה אישית.
ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי ההצגה "פרחה שם יפה" מציגה את השסע העדתי ומחדדת כי המזרחים הם יותר עניים. בערי הפריפריה גרים בעיקר אוכלוסיות מזרחיות במצב סוציואקונומי נמוך למדי. לעומת זאת, בעלי התאגידים הגדולים במשק עדיין הינם מארצות אשכנז. מכאן שההצגה מבליטה את הפערים, חוסר השוויון והאפליה בחברה הישראלית. ההצגה קוראת תיגר על האפליה ארוכת השנים ועל הדיכוי החברתי – תרבותי, מנת חלקה של האוכלוסייה המזרחית. צופים מזרחיים לא ספק חשו הזדהות עם הצד המזרחי אשר ספג לאורך שנים דימויים שליליים ולא מחמיאים ואילו צופים אשכנזים וודאי זזו באי נוחות לאור הצגתם כממסד מתנשא ומדכא.
מבוא
1. קונטקסט
2. שדה
3. רפרטואר
4. התכוונות
5. דמויות
6. סוציו-נאטיב
7. סוציו-סמיוטיקה
8. סוציו-לנגוויסטיקה
9. התקבלות
סיכום
ביבליוגרפיה