היהודים בגולה, היו תמיד נטע זר, אך על אף השונות והאנטישמיות כנגדם, היהודים לרוב הצליחו כלכלית. ובכן ניתוח רמת ההשכלה בקרב היהודים העלתה כי ממוצע שנות השכלה היה גבוה לעומת לא יהודים וכי רמות ההשכלה הגבוהות של היהודים סיפקה להם דריסת רגל מבחינה כלכלית – תעסוקתית.

העבודה הנוכחית בוחנת את הגורמים אשר השפיעו על ההיסטוריה הכלכלית יהודית.

כישורי אוריינות יהודים כחלק מחינוכם הדתי הועבר בקלות למקצועות העירוניים אשר תוגמלו ברווחים גבוהים. בהמשך, לימודי דת התפתחו מעבר לאוריינות בסיסית ופתחו תחכום ספרותי אשר טיפח את ההשכלה היהודית וכישוריה. היהודים ניהלו תרבות יהודית משגשגת ועסקו בעיקר בעיסוקים חילוניים.

בכל מקום, קהילות יהודיות שמרו על התכתבות פעילה אחד עם השני בענייני דת ויצירת רשתות של פעילות מסחרית. המודל מצביע על שילוב בין כישורים שפותחו על ידי חינוך יהודי דתי ואלה קשורים לניהול עסק וחקירה מדעית.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את הגורמים אשר השפיעו על ההיסטוריה הכלכלית יהודית.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת הספרות הסוקרת את ההתפתחות הכלכלית היהודית ואת הגורמים שהבלו להתפתחותם הכלכלית. חלקה השני של העבודה כולל מודלים כלכליים המנבאים את הגורמים ההצלחה הכלכלית יהודית. המודלים יציגו מספר שלבים המובילים לידי מעמדם הכלכלי של היהודים.

החלק השלישי בעבודה מציג ניתוח וסיכום אודות המודלים שהוצגו וכן יציג גורמים נוספים שניתן להביאם בחשבון בניתוחים כלכליים עתידיים, מודלים הכוללים גורמים נוספים אשר מנבאים את ההצלחה הכלכלית- יהודית.
ממצאי העבודה הנוכחית, המסקנות והתובנות, מספקות תמונת מצב רחבה אודות מעמדם הכלכלי של היהודים והגורמים שסייעו להם להגיע לידי הצלחה כלכלית.

המסקנה המרכזית העולה מהמודלים היא שהתועלת בהשקעה בלימודים, הינה יתרון הבא לידי ביטוי בטווח הארוך ולא בטווח המיידי. כלומר היהודים אשר היו קרובים לדת ונדרשו להשקיע זמנם וכספם בלימודי דת, לא שיערו כי בעתיד ההשכלה הדתית, תהפוך אותם לעשירים יותר. אותם יהודים שהשקיעו בלימודי דת, ספגו תחילה עלויות אשר באו לידי ביטוי בעובדה כי פחות עבדו, שכן השקיעו זמן מהותי ללימודים וכן עלות הלימודים לא נחסכה מהם. יהודים אחרים אשר לא חשו קרבה גבוהה לדת, לא נעו אחר הדרישה ללמוד לימודי דת והשקיעו את מרצם בעבודה חקלאית ונמנעו מעלויות מיותרות, כמו זמן והשקעה בלימודים ועלות כספית המתלווה לכך.