זהות מוגדרת כזהות של הפרט המתבססת והשואבת את מרכיביה מהזהות של הקבוצה שאליה הוא משתייך. הזהות הקבוצתית הבסיסית מורכבת מאלמנטים ומהזהויות שהיחיד חולק עם אחרים מרגע לידתו כגון: המשפחה שאליה נולד. הפונקציות של הזהות הקבוצתית הבסיסית קשורות לתחושת השייכות שלו ולאיכות הערכתו העצמית.

סקירת ספרות זו דנה בתהליכי גיבוש הזהות העצמית של דרוזים ברמת הגולן ושל דרוזים אחרים בישראל

מרכיבי הזהות הבסיסיים הם דינאמיים ומשתנים כל העת בהתאם לתנאים הסביבתיים. תהליך ההתגבשות של זהות קבוצתית מתחיל ברצון של קבוצת אנשים לכונן לעצמם זהות נבדלת. רצון זה, מבוסס בראש ובראשונה על רגשות השתייכות וניכור.

כשדרוזים נשאלו על המהות הדרוזית במחקרים שנערכו בנושא זה, רובם הצביעו על הזהות הדתית כמקור להיסטוריה, לערכים ולמנהגים כדבר החשוב ביותר, וזאת מתוך כמה סיבות:

• מפני שהדרוזים הם מיעוט דתי ואתני, הדת התחזקה דרך תודעה אתנית של שוני מן הסביבה .
• הסולידריות החברתית והתחושה הקהילתית בקרב הדרוזים היא החזקה ביותר במזרח התיכון.
• הסודיות המקיפה את הדת הדרוזית הפכה את העדה לחברה סגורה. כלומר, אין נכנסים לדת הדרוזי, ומי שעובר על הכללים נחשב כבוגד בדת ונזרק מחוץ לדת ולחברה. דבר ששמר על הזהות הדרוזית ועזר בהישרדותה של העדה .
• מפני שהדרוזים הם חברה כפרית, הם היו שמרנים, מסורתיים וסגורים.
• הקיום הדרוזי הסתמך על הבדידות הגיאוגרפית אחרי הקשיים שעברו בזמן הפצת הדת. החיים המבודדים בהרים שמרו עליהם מהמוסלמים ומההתעסקות איתם .

שאלת הזהות הדרוזית מהווה בעיה, אך שונה לגמרי מבעית ההתרחקות הדתית של הדרוזים. בהיותו וכל אדם זקוק לזהות, הדרוזים פעלו במשך השנים כדי לפתח את הייחוד הדרוזי ולקדם את הזהות הלאומית, התרבותית או הדתית.

הבעיה היא שלעיתים קרובות הדרוזים מציגים את עצמם בפני אנשים אחרים כמו מוסלמים (ובעיקר פוליטיקאים או מנהיגים מוסלמים) כערבים ולא כדרוזים, וכשהם נמצאים בין הדרוזים או קבוצות דתיות אחרות הם מאשרים שהם דרוזים ומשמיעים דברים שונים.