הסיווג לקטגוריות אצל בני-אדם נקבע על פי מדדים שונים כמו מין, גזע, דת, לאום, עדה, מקצוע, מעמד חברתי, ואפילו מראה חיצוני.

סקירת הספרות הנוכחית בוחנת האם קיימים הבדלים בסטראוטיפים על רקע עדתי ומגדרי

מי שמאמצים תפיסות סטריאוטיפיות, מתייחסים אל הקבוצה כאל ישות הומוגנית, נוטים לייחס תכונות לזולת בעיקר על סמך השתייכותו לקטגוריה כלשהי, ובדרך זו מתעלמים מהבדלים אינדיבידואליים, הקיימים בתוך קבוצה כלשהי. שיפוט שמקורו בתפיסה סטריאוטיפית, נעשה על סמך ידע מצומצם ושולל מהאדם, שהסטריאוטיפ מתייחס אליו, את הזכות לקבל יחס אישי, התואם את תכונותיו האישיות.. ילדים צעירים לומדים על המרכיבים הללו בצורה ישירה או עקיפה וכי ככל שהילד מתבגר, הוא לומד על מיניות, התנהגויות מגדריות תפקידים ועוד. למעשה, מרגע הלידה, ילדים, מפתחים זהות , מגדר ותפקידי מגדר.

באמצעות תהליך הסוציאליזציה הבנות לומדות להשקיע את רוב האנרגיה ולהצטיין בתחומים מסורתיים של הבית והמשפחה, בעוד שהגברים מתחנכים להשקעה בעבודה ובקריירה.

באמצעות תהליך הסוציאליזציה הבנות לומדות להשקיע את רוב האנרגיה ולהצטיין בתחומים מסורתיים של הבית והמשפחה, בעוד שהגברים מתחנכים להשקעה בעבודה ובקריירה. הזהות המגדרית המסורתית כרוכה בתפיסת הטיפול בבית ובמשפחה בתור תפקיד מרכזי של אישה, כאשר העבודה מחוץ לבית נתפסת כתפקידו המרכזי של הגבר. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מידת האחריות המשפחתית של אישה כרוכה במידת הצלחתה בתפקידה המרכזי בבית, ואילו מידת אחריותו המשפחתית של הגבר כרוכה במידת הצלחתו כמפרנס.