העלייה בתוחלת החיים של הקשישים בצירוף בעיית המימון שתבטיח איכות חיים סבירה, יוצרת בעיות בביטחון הסוציאלי של הקשישים

סקירת ספרות  הבוחנת את הדרכים שבאמצעותן מתמודדת מערכת הביטחון הסוציאלית בישראל עם השינויים בתוחלת החיים

מדינות רווחה מפותחות ברחבי העולם מנסות למצוא דרכים להתמודד עם הביקוש ההולך וגובר לשירותים לאנשים מבוגרים, שכן, היבטים של מדינת הרווחה משפיעים בעיקר כאשר האדם מזדקן  והופך תלותי מפאת גיל , מחלה וכדומה. מדינת רווחה במקרים אלו מספקת ביטוח סיעודי ומנהלת תכניות שונות לבריאות הציבור.

ניתן להגדיר את תהליך ההזדקנות כתהליך של היחלשות או איבוד כוח הנובע מגורמים רבים כגון, איבוד הדרגתי של יכולות תפקודיות, ירידת הערך החברתי עקב פרישה מעבודה או מתפקידים ציבוריים, הפלייה בקבלת עבודה או שירותים על רקע גיל, תלות כלכלית  והתערערות מערכות התמיכה החברתיות עקב אובדן של בן זוג או חברים.

נמצא כי שליש מן הקשישים החיים כיום בישראל הם חסרי מקורות הכנסה עצמאיים והם תלויים כמעט לחלוטין במערך הביטחון הסוציאלי. עוד מסבירה דגן, כי דווקא בתקופה זו המאופיינת בהפרטת שירותי הרווחה, ניתן לראות ירידה יחסית בהוצאה הציבורית לרווחה ולביטוח סוציאלי לעומת התוצר, מה שמשפיע בעיקר על תחום התמיכות לקשישים, בריאות וסיעוד.

ב-1953 נחקק חוק הביטוח הלאומי. החוק היווה את הבסיס למערכת הביטחון הסוציאלי במדינה וכלל רובד בסיסי של קצבאות זקנה.  הרובד הבסיסי המערכת העניק גמלה אחידה לכל קשיש שהגיע לגיל פרישה

הביטחון הסוציאלי של הקשיש כולל בתוכו את ההכנסה, הבריאות הפיזית, התזונה והדיור, כמו כן הכנסה וביטחון סוציאלי מוגדרים במונחים כלכליים, אך יש להם השפעה על הבריאות הנפשית.