במאה האחרונה ניכרת מגמה של עלייה משמעותית בתוחלת החיים ובעקבותיה גידול דמוגרפי באוכלוסיית הזקנים הן בעולם והן בישראל. על רקע זה הולכים וגדלים האתגרים העומדים בפני הזקנים בתהליך ההסתגלות הגופנית והנפשית לפרק האחרון בחייהם. ככל שפרק זה נמשך שנים רבות יותר, כך הוא מאופיין באובדניים יותר ובתלות הולכת וגדלה בסביבה.

העבודה הנוכחית בוחנת מהן הדרכים שבאמצעותן מתמודדת מערכת הביטחון הסוציאלית בישראל עם השינויים בתוחלת החיים והאם הדרכים האפקטיביות להתמודדות עם הנושא?

מדינת רווחה נהנה מדינה הרואה עצמה אחראית לספק לפרטים השוכנים בה רווחה או ערבות של לרמה מינימאלית כלשהי של רווחה. הרווחה מתמקדת בשלוש תכונות חיוניות: רווחת פרט, רווחה חברתית, ומערכת יחסים בין שתיים. למדינות רווחה כמה מטרות מרכזיות: צמיחה כלכלית, מניעת עוני, אבטלה, טיפול בזקנה, נכות, מחלות, ילדים, חינוך, קידום השוויון, אינטגרציה חברתית ויציבות פוליטית.

מדינות רווחה מפותחות ברחבי העולם מנסות למצוא דרכים להתמודד עם הביקוש ההולך וגובר לשירותים לאנשים מבוגרים, שכן, היבטים של מדינת הרווחה משפיעים בעיקר כאשר האדם מזדקן והופך תלותי מפאת גיל , מחלה וכדומה.

השאלות בהן עוסקת העבודה הנוכחית הן: מהן הדרכים שבאמצעותן מתמודדת מערכת הביטחון הסוציאלית בישראל עם השינויים בתוחלת החיים והאם הדרכים האפקטיביות להתמודדות עם הנושא? שיטת העבודה הנה תיאורטית, באמצעות שימוש במאמרים וספרות בנושא.

הספרות המחקרית העלתה כי הביטחון הסוציאלי של הקשיש כולל בתוכו את ההכנסה, הבריאות הפיזית, התזונה והדיור ולהם השפעה על הבריאות הנפשית , כאשר עוני מוביל לרגשות של ייאוש וכעס וכן משפיע על רמת איכות חייהם . כמו כן, למצב של אי ביטחון תזונתי בקרב קשישים יש השלכות על פגיעה באיכות החיים וכן על תחלואה ותמותה.

מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל ורשת חקיקת פועלת למען שמירה על זכויותיהם של הקשישים בישראל בבחינת דיור, איכות חיים, קיום חיים מינימאלית, הגנה, יעוץ ועוד. עם זאת מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל, בהתאם לדגם מדינת רווחה, איננה פועלת באופן דומה למדינות מערביות מתוקנות, כדוגמת גרמניה.