בישראל שביתות פורצות חדשות לבקרים, וכי כל סכסוך עבודה מגיע לקיצו רק לאחר ששביתה נכנסת לפועל. בנוסף לכך יש שביתות או איומים לשביתות שהוטמעו חזק במשק הישראלי והן חוזרות ונשנות, כגון: שביתות המורים בכל הראשון לספטמבר, שביתות הסטודנטים אשר כל כמה שנים חוזרות ועולות לסדר היום ושביתות ברשויות המקומיות.

העבודה הנוכחית תבחן האם הדינאמיקה במו"מ בשביתת המורים 2007, הושפעה מעוצמתם של השחקנים ?

הארגון הוא גם גוף פוליטי, ועובדיו הם גם שחקנים פוליטיים. לכל עובד בארגון יש פן פורמאלי, המשקף את פעילותו הפונקציונאלית (בה נעשה "מה שצריך"), ופן א-פורמאלי, המשקף את התנהגותו הפוליטית (בה נעשה "מה שכדאי") שילוב נכון בין השניים  מגביר את עוצמת העובד / מנהל וכן את ההשפעה שלו בארגון

התנהגות פוליטית בארגון מזוהה כגורם בעל השפעה משמעותית על תהליכים מרכזיים בארגונים ועל תפקודם. בעשורים האחרונים הוקדש מחקר רב להבנת תהליכים פוליטיים בארגון ולניסיון לעמוד על שורשיה, מניעיה והשפעותיה של תופעה זו. פוליטיקה ארגונית מוגדרת כתהליכי השפעה הדדיים בין חברי ארגונים המתנהלים בכיוונים שונים

מנהל זקוק לעוצמה על מנת לנהל בתכליתיות ועוצמה אישית, מהווה כוח חיובי המעניק חופש פעולה, אפשרות בחירה וכוח.  עוצמה אישית נובעת מצורת התנהגותו של המנהל כגון: עצמת הערכים ועצמת הטיעון.

במסגרת יחסי העבודה עושים גם שימוש במושג עוצמה, עוצמת ההסתדרות לעומת עוצמת התעשיינים או לעומת עוצמת הממשלה. קיימות 4 גישות לעוצמה חברתית ואחת היא גישת המוניטין לחקר העוצמה. כלומר מוניטין לעוצמה מצביע על כלי העוצמה, עם זאת לעיתים בעלי  העוצמה מסתירים את יכולתם האמיתית להשפיע ולכוון.

השחקנים המרכזיים אשר השתתפו בשביתת המורים 2007 היו ארגון המורים, הממשלה (המעסיק). בסיום התהליך נוספו יו"ר ההסתדרות וכן בית הדין לעבודה, אשר הביאו לסיומה של השביתה.

הסוגיה תיבחן על ידי באמצעות ספרות מקצועית וכן באמצעות עיתונות יומית אשר עקבה אחרי השביתה הנדונה.

העבודה תחולק לשני חלקים מרכזיים:

1. פרק ראשון יציג את סוגית העוצמה בארגונים, יגדיר עוצמה מהי וכן יבהיר את המושג עוצמה במסגרת יחסי העבודה.
2. הפרק השני ינתח את שביתת המורים באמצעות הצגת פרטי השביתה, מהלכה, הדינאמיקה  וכן יציג את השחקניות העיקריות בפרש ועוצמתן.