עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת כיצד נתפסת נשיותה ולאומיותה של האישה הפלסטינית?

הספרות המחקרית העוסקת בהבדלים בין המינים בעולם האסלאמי ובעולם הערבי גורסת כי מעמד האישה הערבייה במבנה החברתי מצוי בתחתית הסולם. קאסם אמין היה הראשון אשר התייחס למעמד האישה הערבייה, כאשר ספרו "שחרור האישה", שהופיע בשנת 1897 נחשב לפתיחה רשמים בדיון אודות מעמד האישה וכי עם פרסום הספר החלה סוגיית השכלה לקבל תשומת לב באיראן דווקא. התזה של אמין לא עמדה בקנה אחד עם ההשקפה בדבר הבדלים טבעיים בין גברים לנשים וכן עם ההשקפה הדתית. בעשור הראשון של המאה ה-20 החלו לקום קבוצות לשיפור מעמד האישה. הקבוצה בראשותה של שעראווי זכתה להד נרחב. מנגד התפרסמה התזה של עבאס מחמוד אלעקאד המעניק צידוק דתי לנחיתות מעמד האישה. הסדר החברתי-פטריאכלי על אף ההגות הפמיניסטית שהתפתחה בעולם הערבי-אסלאמי נשאר על קנו גם בחברה הערבית המודרנית, כאשר הואשם שראבי טען בספרו כי "במאה שנים האחרונות לא השתנו ולא תוקנו תשתיות הסדר הפטריאכלי בחברה הערבית, אדרבה, הן הושרשו והתחזקו כצורות מודרניות מזויפות….".
על פי אבתיסאם ובראהם, מעמד הנשים בחברה הערבית, מושפע מנורמות וערכים מסורתיים הקובעים כי חובתה הראשונה של האישה היא בניהול משק הבית. יציאתה של האישה מן הבית לפעילות כלכלית, על פי ערכים אלו, אינה נתפסת בעין יפה וזאת. נורמות וערכים אלו, מגבילות את הנשים בכול הקשור לתעסוקה ולהשכלה. מבחינה כלכלית האישה הערבייה תלויה במשק היהודי אשר אינו מציע מגוון אפשרויות לתעסוקה עבוד הנשים הערביות והן הופכות למאגר כוח עבודה זמין וזול.