אחד המניעים הבולטים לניהול רווחים מתייחסים לעובדה כי בעלי מניות עשויים להקטין את הסיכון שלהם באמצעות פיזור תיק ניירות הערך שבבעלותם. לעומתם, מנהלים משקיעים את הונם האנושי במקום העבודה, ומבחינה זו השקעתם אינה מפוזרת.

סקירת ספרות הבוחנת את סוגיית ניהול רווחים בחברות ציבוריות, הקשר שלה לשיטת התגמול של המנהלים והדרכים לפקח עליה.

הרווחים, הקרויים לעיתים "השורה התחתונה" או "הרווח הנקי", הם אחד הפריטים החשובים בדוחות הכספיים. למעשה, הערך התיאורטי של חברה הוא הערך הנוכחי של הרווחים העתידיים שלה.

מקובל כי הרווחים התפעוליים מתואמים מאוד במחירי המניות לטווח הארוך וכי מחירי מניות S & P 500, של חברות הטובות בעולם, מציגות שיפור באופן עקבי באמצעות ניהול רווחים

אחד המניעים הבולטים לניהול רווחים מתייחסים לעובדה כי בעלי מניות עשויים להקטין את הסיכון שלהם באמצעות פיזור תיק ניירות הערך שבבעלותם. לעומתם, מנהלים משקיעים את הונם האנושי במקום העבודה, ומבחינה זו השקעתם אינה מפוזרת.

מניע בולט נוסף הוא שיקולי הגברת אמינות המנהלים ויוקרתם. הדוח הכספי הוא מוצר שהמנהל מנסח, ולכן הוא נתפס בעיני המשתמשים בו ככלי לביצוע תחזית. כיווןן שכך, יש לאל ידם של המנהלים לשפר את יכולת התחזית של המשתמשים- באמצעות ניהול רווחים. וכך, בהיעדר הפתעות בתחום הרווחיות, גדלה אמינותם ויוקרתם של המנהלים.

בדרך כלל ככל שהרווחיות הצפויה של החברה גבוהה יותר, מחיר המניה גבוה יותר.  לפיכך עלייה במדד המניות לאורך זמן עשויה להצביע על צפייה לעליה ברווחיות החברות הנובעת משיפור המצב הכלכלי.

בהתאם לאמור, האמונה שניהול רווחים מונע משיקולי שוק הון היא נפוצה. מחקרים מעטים, עם זאת, תעדו קשר ישיר בין משתנים הקשורים לערכי מניות ומדדים לניהול רווחים והעלו כי ניהול רווחים משפיע על ערכי מניות, בין אם מדובר בפעולה אופורטוניסטית על ידי מנהלים או פעולה שננקטה  על פי האינטרסים של בעלי המניות.