העשורים האחרונים מציגים שינויי מרחיקי לכת במבנה משפחה, שיעורי נישואים הפכו פחות נפוצים, שיעור גירושין עלו, המהפכה המינית אשר לוותה במניעת הריון הפכה יותר ויותר יעילה וזמינה ההפלות הפכו חוקיות, והתנועה לזכויות של הנשים הובילה לרמות גבוהות יותר של נשים משכילות ומספר גדל והולך של נשים (בעיקר אמהות) בשוק העבודה.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון מהם הגורמים לניבוי פריון נשים בעולם, כלומר האם תהליך הגלובליזציה, רמת ההשכלה, שוויון מגדרי, שיעור תעסוקת נשים, עיסוק האישה, שכיחות מניעת הריון, שיעור העוני במדינה ושיעור תמותת תינוקות משפיעים על מידת פריון הנשים בעולם.

המונח "ילודה" מתייחס למספר התינוקות שנולדו בתקופה נתונה בהשוואה לסך כל האוכלוסייה. על פי מגדיר איכות הסביבה תוחלת חיים היא מספר שנות חיים הצפויות לאדם, מחושב על-פי נתונים סטטיסטיים. דפוסי ילודה מושפעים מגורמים שונים שחלקם גורמים תרבותיים אשר קשים לזיהוי ולכימות. ההסברים השונים שהוצעו בספרות לירידת שיעור הילדה בעולם קשורים בצורה זו או אחרת בעלייה ברמת החיים, שכן ממצאים אמפיריים מוכיחים כי קיים קשר שלילי מובהק בין הכנסה והשכלה לבין שיעור הילודה.

מטרת המחקר היתה לתאר את ההשפעה של תהליך הגלובליזציה, רמת ההשכלה, שוויון מגדרי, שיעור תעסוקת נשים, עיסוק האישה, שכיחות מניעת הריון, שיעור העוני במדינה ושיעור תמותת תינוקות על מידת פריון הנשים בעולם.

מדגם המחקר כלל נתוני פריון, רמת השכלה, שוויון מגדרי, שיעור תעסוקת נשים, עיסוק האישה, שכיחות מניעת הריון, שיעור העוני במדינה ושיעור תמותת תינוקות במדינות השונות.

ממצאי המחקר העלו בין היתר כי השכלה ושימוש באמצעי מניעה משפיעים באופן שלילי על הפיריון בעולם וכן, נמצא כי תמותת תינוקות משפיעה באופן חיובי על הפריון בעולם.