מלחמת האזרחים סימנה את כניסתה ומעורבותה של סוריה בלבנון, כאשר סוריה הביאה בסוף שנות ה-70 לגיבושו של "מסמך דמשק" אשר התווה קוים לנוסחה חדשה לדו קיום בין העדות בלבנון .

סקירת ספרות הדנה בגורמים אשר הובילו להתקרבות חפאז אסד לארגון החיזבאללה בין השנים 1986-2000

מדיניות חוץ תוחמת בחובה שלוש קטגוריות עיקריות של מדיניות החוץ והם ערכי יסוד , כלומר  את יעדיה הבסיסיים של המדינה כגון: שימור עצמי, גבולות אסטרטגיים נוחים להגנה והומוגניות פנימית. כמו כן, ישנם היעדים לטווח בינוני , קרי: מטרות כלליות, הגדלת הרווחה, התרחבות עצמית, האדרת היוקרה של המדינה בזירה הבינ"ל.

שתי המדינות, לבנון וסוריה היו בתקופת המנדט הצרפתי מרחב כלכלי, חברתי ותרבותי אחד ולאחריו שמרו וקיימו ביניהן קשר הדוק ושיתוף פעולה. בשנים הראשונות לעצמאותן הוסיפו סוריה ולבנון להוות מרחב כלכלי אחד, גם בתחום יחסי החוץ הקפידו מנהיגי סוריה ולבנון על תיאום עמדות מלא.

במהלך שנות ה-60 נוצר נתק בין המדינות[1] אך אסד עם עלייתו לשלטון  בנובמבר 1970, פעל בהדרגה לחדש את יחסי סוריה עם מדינות ערביות שמרניות ובניהם לבנון[2] יתר על כן אסד הפנה תשומת לב מיוחדת לזירה הלבנונית וקיים קשרים אישיים ופוליטיים עם כמה ממוקדי הכוח הלבנונים.

ארגון החיזבאללה החל דרכו כקבוצה מצומצמת של אנשי דת . בהמשך גדל הארגון מבחינה מספרית והסתייע באירן שדאגה לממן את פעילות הארגון כגון כנסים,  הפצת פרסומים אסלאמיים ועוד.

הברית המיוחדת שנוצרה בין סוריה לאיראן החלה עוד בעת המהפכה באירן שהעלתה לשלטון את האופוזיציה שנתמכה בעקיפין על ידי אסד כיון שאסד עצמו תמך בשיעים ובאש"פ בלבנון כאופוזיציה למשטר השאה .

ציר אירן-לבנון-סוריה, הוביל לידי מימוש אינטרסים סורים רבים כאשר כל צד בציר הנוכחי ממלא פונקציה אחרת המשמשת את אסד. שכן תמיכתה של אירן בבני העדה השיעית בלבנון ובארגון החיזבאללה, חיזק את כוחו של הארגון ואת יכולותיו כנגד ישראל האויב המשותף ומקור לדאגתו של אסד ובנוסף חיזק את תמיכת בני העדה השיעית בלבנון בסוריה ובמעורבותה בלבנון.