השוויון הוא מעמודי התווך של כל משטר דמוקרטי והזכות לשוויון הוכרה בשיטת המשפט הישראלית כבר בראשית ימיה כזכות יסוד מן המעלה הראשונה. על פי התפישה המקובלת, שוויון משמעו "יחס שווה אל בני-אדם, אשר אין ביניהם שוני שהוא רלוונטי לעניין נושא השוויון

סקירת ספרות זו בוחנת את הבעיות והכשלים במדיניות אודות נגישות בעלי מוגבלות בישראל.

"הבנתו של השוויון מחייבת עריכתן של שתי בדיקות נוספות, הנותנות לו את היכולת לפתור בעיות קונקרטיות: ראשית, מהי קבוצת בני-האדם שכלפיה נדרש יחס שווה, כלומר, "שוויון כלפי מי?". מכוחה של בדיקה זו נקבעת קבוצת בני-האדם אשר כלפיהם נדרשת התנהגות שוויונית ומה הן דרישות השוויון במסגרת קבוצת השוויון. בדיקה זו משיבה על השאלה: "…כיצד יש לנהוג, על-מנת לקיים שוויון בין הפרטים הנכללים בקבוצה שהנורמה חלה עליה"^[1].

קבוצת בני-האדם שכלפיה נדרש יחס שווה במקרה דנן, היא אחת הקבוצות החלשות בחברה, היא קבוצת הנכים והמוגבלים. קבוצה וזקוקה למשאבים, בעלת צרכים מיוחדים ושירותים ספציפיים

הנורמה בדבר הזכות לשוויון החלה להשתרש במוסדות ציבור וכן במגדר הפרטי, עד כי גופים פרטיים חויבו לכבד את עקרון השוויון ולהימנע מלהפלות בין ציבור לקוחותיהם על בסיס השתייכות קבוצתית או על בסיס מאפיינים אישיים. בעיקר מצד הנשיא ברק , נטה לחייב גם גופים פרטיים "טהורים" לכבד את עקרון השוויון

נגישות הנה מאפיין חשוב הנקשר  לגיאוגרפיה של שטח מסוים, בין אם זה כרוך באזור קטן (למשל, גורמים בתוך מבנה) או אזור גדול (לדוגמה, אלמנטים בתוך מטרופולין). נגישות כוללת לעתים קרובות מטרה בתכנון תחבורה, תכנון קרקעות, תכנון בניין ועוד.

עבור סטודנטים עם מוגבלות, שימוש בתקשורת חינוכית מקוונת  עשויה להיות מאתגרת, עליה להיות נגישה לתלמידים בעלי מוגבלויות (כולל אלה עם ליקויי ראייה, ליקויי שמיעה, ליקויי אורתופדיות, ולקויות למידה)

סטודנטים עיוורים גם מסוגלים לגשת לחומר המוצג מבחינה ויזואלית, לרבות תמונות, וקטעי וידאו. עיצוב טקסט להיות להיקרא באמצעות תוכנת הגדלת המסך, באמצעות (טקסט תיאורי) עבור תמונות, בשילוב תיאור אודיו המספק גישה לאותם חומרים.

לאנשים עם מוגבלויות הזכות לחיים מלאים בכל המובנים ואחת מאותן זכויות יסוד היא האפשרות לעבוד. על מנת שאוכלוסיה זו תוכל לעבוד , יש להנגיש את מקומות העבודה השונים. הנגישות מאפשרת לאנשים מוגבלים לעבוד ואף הופכת אותם לעובדים פרודוקטיביים.

הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח חקיקה ופסקי דין.