לקות למידה הוא תחום לקות מובחן המוגדר כפער משמעותי בין היכולת האינטלקטואלית לבין רמת ההישגים. הלקות מתבטאת בקשים משמעותיים ברכישת המיומנויות ובשימוש בהן. שכיחות הפרעת לקות למידה הולכת וגדלה באופן משמעותי בשנים האחרונות והיא עומדת על 10% עד 15% מהאוכלוסייה. לקות למידה משפיעה על החיים החברתיים, הרגשיים של הסובל ממנה בצורות מגוונות. ניתן לומר שהשפעתה של לקות הלמידה גלשה הרבה מעבר לתחום הלימודי.

המחקר הנוכחי, מטרתו לבחון את רכישת הבנת זיקת בעברית בעל פה ובכתב אצל ילדים עם לקות למידה לעומת ילדים ללא לקות למידה.

משפטי זיקה נוצרים על ידי תנועת צירוף שמני מעמדת הנושא או המושא במשפט המשועבד, המכונה, "פסוקית הזיקה", אל לפני פסוקית הזיקה. במשפט זיקת נושא, סדר המרכיבים במשפט הוא רגיל (פועל , מקבל הפעולה). לעומת זאת במשפטי זיקת מושא, הסדר הקנוני מופר ומקבל הפעולה מופיע לפני מבצע הפעולה.

בשונה מרכישת מבנים תחביריים אחרים, ישנן עדויות כי הפקת משפטי זיקה, מקדימה את הפקתם של משפטים אלה ואכן, כבר בגיל שנתיים או שלוש ילדים מפיקים משפטי זיקה. עם העלייה בגיל יש עלייה במורכבות משפטי הזיקה ותדירות הופעתן. להבנת משפטי זיקה חשיבות רבה, מאחר ומדובר במשפטים נפוצים ברב ילדים ובחוברות למידה של ילדים בכיתה ב (משפטים אלה מהווים למעלה משליש המשפטים).

המחקר הנוכחי, מטרתו לבחון את רכישת הבנת משפטי זיקה בעברית בעל פה ובכתב אצל ילדים עם לקות למידה לעומת ילדים ללא לקות למידה.

השאלה נבדקה בקרב תלמידים בני 7-8 , כאשר מחציתם אובחנו כבעלי לקות למידה לעומת 20 אשר לא אובחנו בעלי לקות למידה.

ממצאי המחקר העלו כי ילדים בעלי לקות למידה מזהים משפטי זיקה בכתב במידה מועטה יותר מילדים ללא לקות למידה, ילדים ללא לקות גבוהים יותר בזיהוי משפטי זיקת מושא בעל פה מאשר ילדים עם לקות ו-ילדים בעלי לקות למידה מזהים משפטי זיקה במידה טובה יותר כאשר הם הופיעו בעל פה לעומת הופעתם בכתב.