תכניות האירוח, כמו תכניות הריאליטי, מנסות מאוד ליצור בקרב הצופה את הרושם של אותנטיות ודרך כך לגרום לאותו צופה להזדהות.

מטרת העבודה הייתה לבחון כיצד מובנית תחושה של אותנטיות בתכנית האירוח "סמול טוק"? קרי, באילו כלים משתמש המראיין כדי לגרום הן למרואיין והן לנו הצופים בבית, לתחושה של אותנטיות?.

מחקרים רבים מבקרים את נושא האותנטיות בתכניות הריאליטי וטוענים שמפיקי תכנית הריאליטי למעשה מבצעים מניפולציות על הצופה (באמצעות טכניקות עריכה למשל) ושמשתתפי התכנית אינם באמת מציגים את "האני האמיתי" שלהם, אלא מואשמים בהיותם שחקנים שמשחקים בתסריט כתוב ומתוזמן היטב, על פי צרכי ההפקה ותוך שיקולי רייטינג.

בהשאלה לעולם תכניות האירוח והראיונות אחד על אחד, עולה השאלה האם אכן אותם אלמנטים של מניפולציות טלוויזיוניות, בשם הרייטינג למשל, אכן מופעלות על הצופה גם בתכניות מסוג זה, או שמא הצופה אכן עד לאותנטיות ואינטימיות אמיתיות המשרתות את הריאיון.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון כיצד מובנית תחושה של אותנטיות בתכנית האירוח "סמול טוק"?

הספרות התיאורטית והמחקרית העלתה כי הגורמים לאותנטיות בתכניות אירוח מתמקדים במראיין אשר לו תפקיד חשוב מאוד במימוש האותנטיות של תכנית האירוח. כמו כן, הפתיח של המראיין, ספונטניות של המראיין , יצירת שיחה לבבית בלתי פורמלית, הומור, חזרות , קידום הדיון והארתו , יצירת דיון אינטימי ולעיתים גם חושפני .

הבחינה בוצעה באמצעות ניתוח תשע תכניות של "סמול טוק".

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי במסגרת התכנית "סמול טוק" נהוג להציג פתיח בתחילת הריאיון, פתיח המציג את הידוען בקצרה, ניתוח הפתיח בתשע התכניות הנדונות מלמד כי המראיין נוטה להציג פתיח המתאר את הידוען באופן חיובי ומפרגן. פתיח זה מוביל לאווירת ראיון קרובה וכנה, מאחר והפתיח "מחבק" את הידוען ומעניק לו לתחושה בטוחה ולא מאיימת. מאפיין שני שנמצא כבולט בתכניות "סמול טוק", הנה אווירת "החברות" בין המראיין למרואיין, אין דיסטנס, ניכר כי רובם כבר מכירים באופן אישי את המראיין והוא כמובן מכיר אותם.