התערבויות מוצלחות הבונות מיומנויות חברתיות, רגשיות והתנהגותיות בגיל צעיר יכולות להיות בעלות השפעה חיובית על הדרך בה ילדים יכולים לפתור בעיות וליצור אינטראקציה עם בני גילם בהמשך חייהם, כאשר לצד יכולת קוגניטיבית (כגון מיומנויות קריאה, כתיבה וחשיבה משמעותיות), יכולת חברתית ורגשית, כמו שיתוף פעולה, מוטיבציה למיומנויות למידה, המהווה מנבא חשוב להישגים בלימודים.

מחקר זה יבחן את ההבדלים בכישורים החברתיים בין ילדים עם לקות למידה לבין ילדים ללא לקות למידה.

רציונל משרד החינוך הישראלי הוא  לספק לילדים עם צרכים מיוחדים כחלק מהזכויות הדמוקרטיות בחברה הישראלית. את הזכות לתפוס מקום בחברה, ליהנות מתהליכים אינטראקטיביים רגילים, לפתח מערכות יחסים לאורך זמן, ליצור חברות עם עמיתים. ואכן למערכת החינוך תפקיד חשוב בפיתוח מיומנויות חברתיות באמצעות פעילות החברתית בכיתה , עידוד שיתוף פעולה ויוזמה, פיתוח ביטחון עצמי ויצירת יחסים הרמוניים בכיתה

במהלך העשורים האחרונים הופנתה תשומת הלב המוגברת לכישורים חברתיים וליחסם ללקויות למידה.

באמצעות שימוש בשאלונים לדיווח עצמי ומבחן t עבודה זו בוחנת את אופי ליקויי המיומנות החברתית בקרב תלמידים עם לקויות למידה. במחקר הנוכחי השתתפו אימהות לילדים בגילאי 4-5, מצב סוציואקונומי בינוני, צברים, שפת אם עברית.

הניתוח הכמותי מראה כי בעלי לקויות למידה מציגים גירעונות במיומנות החברתיות המבדילים אותם מילדים ללא לקויות למידה.

נמצא כי הכישורים החברתיים של ילדים ללא לקויות למידה הייתה גבוהה מתפיסת הכישורים החברתיים של ילדים מאובחנים בלקויות למידה. כמו כן נמצא שילדים ללא לקויות למידה גבוהים יותר מילדים עם לקויות למידה גם בתפיסת הכישורים הלימודיים ובתפיסת הכישורים הרגשיים .

מסקנת המחקר היא כי ילדים עם לקות למידה יציגו כישורים חברתיים נמוכים יותר מאשר ילדים ללא לקות למידה.