עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת האם קיימים הבדלים בתפיסת סוג העצמי, תפיסת סגנון התקשורת של הממונה, נטייה להתפלמס ורמת שביעות בעבודה בקרב מזרחים לעומת אשכנזים.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון האם קיימים הבדלים בתפיסת סוג העצמי, תפיסת סגנון התקשורת של הממונה, נטייה להתפלמס ורמת שביעות בעבודה בקרב מזרחים לעומת אשכנזים.
בדיקת ההבדלים נערכה בקרב מדגם אשר כלל מזרחים ואשכנזים, 103 במספר. מרבית הנבדקים נמצאו גברים, בני 23 – 35, נשואים ברובם, מחציתם בעלי השכלה אקדמית, יהודים חילוניים, עובדי ארגון בעלי 16 שנות וותק בממוצע.
במסגרת המחקר הופץ שאלון מחקר אשר כלל 5 חלקים: שאלון דמוגרפי הכולל רקע כללי של הנבדקים, שאלון הבוחן את מבנה העצמי (Markus, 1991 ; Hui, 1988 ; Yamaguchi, 1994 ; Bhawuk & Brisilin, 1992), שאלון – סגנונות תקשורת הממונה (Norton, 1978), שאלון שביעות רצון (Winegarden ו-שאלון התפלמסות של המנהל והעובד ליכולתו להתפלמס ( 1982, Infante & Rancer).
השעות המחקר בחנות את ההבדלים בתפיסת סוג העצמי, תפיסת סגנון התקשורת של הממונה, נטייה להתפלמס ורמת שביעות בעבודה בקרב מזרחים לעומת אשכנזים, כאשר השערה 1 בחנה קיומו של הבדל בין אשכנזים לבין מזרחים ברמת שביעות רצונם בעבודה וההנחה הייתה כי אשכנזים יימצאו כבעי שביעות רצון גבוהה יותר.
השערה 2 טענה לקיומו של הבדל אשכנזים לבין מזרחים בתפיסת סוג העצמי,כאשר נטען כי אשכנזים יימצא כבעלי תפיסת עצמי עצמאי חזקה יותר.
השערה 3 גרסת להבדל בין אשכנזים לבין מזרחים בתפיסת סגנון התקשורת של הממונה.
והשערה 4 טענה כי קיים הבדל בין אשכנזים לבין מזרחים בתפיסת ההתפלמסות בעבודה, כאשר מזרחים יימצאו כבעלי תפיסת התפלמסות חזקה יותר.
הממצאים העיקריים שעלו מהמחקר מלמדים כי אשכנזים תופסים את סגנון ההתקשרות של הממונה כווכחן במידה רבה יותר מכפי שתופסים העבדים המזרחים ואשכנזים תופסים את סגנון ההתקשרות של הממונה כרגוע במידה רבה יותר מכפי שתופסים העבדים המזרחים. כמו כן, אשכנזים תופסים את שביעות הרצון בעבודה במידה רבה יותר מכפי שתופסים העובדים המזרחים.