קהילה היא קבוצת אנשים שיש לחבריה מכנה משותף כלשהו.  ״קהילה גאוגרפית", הנה קהילה  אשר לחבריה מכנה המשותף ומערכת קשרים חברתית, ערכית ורגשית של אנשים החולקים תא שטח גאוגרפי מוגדר. קהילות גאוגרפיות, וקהילות מגורים במיוחד, שונות זו מזו בתכנים, בעצמות ובמופעים של המכנה המשותף ורשת הקשרים הכרוכה בו.

סקירת ספרות זו דנה הבדלים בתחושת השייכות לקהילה של הגרים בקיבוץ שיתופי לבין תחושת השייכות של תושבים שגרים ביישוב קהילתי

היישוב הקיבוצי היווה יחידה חברתית – כלכלית  סגורה הכוללת קופה משותפת  ו"אשראי מרוכז" המפקח על כל הפעולות הכלכליות וענייני האשראי. הפעולות הכלכליות בקיבוץ  רב גוניות  ומשתרעות  על ענפים רבים, מפעלים ושירותים.

יישוב קהילתי יישוב כפרי /פרברי מסוג חדש, שמטרתו לקיים מסגרת מגורים בלי שותפות כלכלית הדוקה אך עם שותפות קהילתית אינטימית. רעיון היישוב  הקהילתי  הנו יצירת יישוב חדש המקיים שיתוף פעולה בין חבריו, יוצר מסגרת ערכים חברתית כפרים, ללא שותפות כלכלית.

תיאוריות הזהות החברתית מתייחסות לשאלה כיצד תופס האדם את הקבוצה החברתית אליה הוא שייך, ואיך הוא רואה עצמו בתוכה.

בקבוצות אנשים שזיכרונותיהם דומים או קרובים, נוצרת הרגשת שותפות המקרבת ביניהם, הזיכרון ההיסטורי הקיבוצי מהווה מרכיב משותף ושווה בזהות האישית של חברי הקבוצה. מאורעות היסטוריים הם אבני דרך בעיצובה של זהות, בזכות תפקידם החשוב בבנייתה של השקפת עולם קיבוצית והגדרת שייכות לקבוצה.

שייכות למקום באה לידי ביטוי ברצון להיות מעורב בחיי הקהילה, הן ברמת התפעול היומיומי והן ברמת קביעת המדיניות בו ולהיות שותף מלא להחלטות על אורח החיים וההתנהלות ביישוב.  רמת השייכות למקום משפיעה מידת המעורבות בחיי הקהילה, כלומר רמת הפעילויות ותחומי הפעילות בהם מבקשים משתכני היישוב לקחת חלק.

הקהילה הקיבוצית המסורתית  ידועה כבעלת תחושת שייכות גבוהה, בשל הקרבה הרגשית לחברי הקהילה, החיים המשותפים והקרובים. כמו כן עצם הלינה המשותפת וכן  הקהילה הקיבוצית מילאה את הפונקציה המשפחתית, והובילה לתחושת השייכות גבוהה.