תיאוריית הזהות החברתית המסבירה יותר מכל את תחושת השייכות לקהילה כוללת את המרכיב קוגניטיבי, אשר מתייחס לתהליך של קטגוריזציה חברתית; מרכיב הערכה, אשר מתייחס למצב של הקבוצה בהשוואה לאחרים, והמרכיב הרגשי, המתייחס למחויבות לקבוצה

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההבדלים בתחושת השייכות לקהילה של בני נוער אשר גרים בקיבוץ שיתופי לבין תחושת השייכות של בני נוער שגרים ביישוב קהילתי.

אנשים מזדהים עם קבוצות שונות ברמות שונות, ובכך הזדהות עם קבוצה זו או אחרת משתנה מאדם לאדם

פרטים בעל ערכים קולקטיביסטים נוטים לאחווה, לחשיפת רגשות, לשיתוף פעולה ולהרמוניה קבוצתית לעומת בעלי ערכים אינדיבידואליסטים אשר פחות מעניקים תשומת לב לאחווה ויותר לסיפוק אינדיבידואלי, מטרות אישיות, תחרות והישגים אישיים.

בעבודה זו, מוסבר ומוגדר מהי קהילה, קיימת הרחבה על הקהילה הקיבוצית וכן על הקהילה היישובית , על קהילת הקיבוץ המתחדש, מעורבות ושייכות לקהילת מגורים.

בהמשך מובא פרק אמפירי הדן בשאלת המחקר , קרי: בחינת ההבדלים בתחושת השייכות לקהילה של בני נוער אשר גרים באורטל-קיבוץ שיתופי לבין תחושת השייכות של בני נוער שגרים בצורית- יישוב קהילתי.

כדי לענות על שאלת המחקר, קיימת התבססות על חומר ספרותי ממקורות שונים, ובנוסף סקר כמותי. בשאלונים שהופצו בקרב בני נוער שגרים בצורית ובאורטל קיימת התמקדות בהיבטים הקשורים לשייכות לקהילה.

קיים היה ניסיון לענות על שאלת המחקר וכן לראות האם קיימים הבדלים בתחושת השייכות לקהילה של בני נוער אשר גרים באורטל-קיבוץ שיתופי לבין תחושת השייכות של בני נוער שגרים בצורית- יישוב קהילתי בהתאם למופיע במקורות ספרותיים בהשוואה למחקר הכמותי ותחושת השייכות הקהילתית למקום מגורים.

הבדיקה נערכה בקרב 57 בני נוער המתגוררים ביישובים בעלי אופי שיתופי קהילתי בני 13- 18, בנים ובנות.

כלי המחקר היה שאלון לדיווח עצמי  אשר כלל שאלון פרטים סוציו דמוגרפיים וכן שאלון תפיסת שייכות קהילתית.

השערת המחקר טענה כי בני נוער המתגוררים ביישוב שיתופי יהיו בעלי תפיסת שייכות קהילתית רבה יותר מבני נוער המתגוררים ביישוב קהילתי.