עקב הפיצול העמוק על הרקע האידיאולוגי, דתי בטחוני, שקיים בין המיעוט הערבי לרוב היהודי, התפתחו פערים רבים בין שני המגזרים. דבר זה מתבטא גם בהרחקתו של המיעוט הערבי מעבודות רווחיות

הסקירה עוסקת בהבדלי שיעור התעסוקה (בהתייחס לענפים השונים) בקרב נשים-גברים, ערבים – יהודים. בנוסף, מציגה את הנושאים הרלוונטיים, כגון: שוק העבודה בישראל, שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה, שוק התעסוקה הערבי, תופעת האבטלה ומגמותיה וכו.

לכל שוק משויך סוג מסוים של מועסקים. לשוק הראשוני משויכות קבוצות הסטאטוס הגבוה, לשוק הפריפריאלי משויכות קבוצות הסטאטוס הנמוך. העובדים שמשתלבים לרוב בשוק הפריפריאלי הם חיילים משוחררים, סטודנטים, מהגרים, עולים חדשים, תיכוניסטים, פנסיונרים, נשים, פלאחים, בעלי סטאטוס נמוך וכדומה.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל נמוך בהשוואה למדינות אחרות בעולם ושיעור אי השתתפות בכוח העבודה הוא בין הגבוהים במערב.

האזרחים הערבים בישראל הם 1,340,200 נפש, שהם 19.5% מכלל האוכלוסייה. בישראל 777,600 אזרחים ערבים מעל גיל 15.  474,700 אזרחים ערבים, שהם 61% מכלל האזרחים הערבים מעל גיל 15 בישראל, אינם חלק מכוח העבודה האזרחי. יודגש, רק 302,900 איש, שהם 39% מכלל האזרחים הערבים מעל גיל 15, הם חלק מכוח העבודה האזרחי בישראל. שיעור הבלתי-מועסקים באוכלוסייה הערבית עומד על 10.8%.

האבטלה הנה תופעה בלתי נפרדת מחיי הכלכלה של מדינות המערב בשנים האחרונות ואכן ברוב מדינות אירופה וארה"ב, כמו גם ישראל, נמצאים שיעורי האבטלה במגמת עלייה. בעבר נהגו לחשוב כי האבטלה תלויה במשברים כלכליים זמניים כמו משברי נפט, עלייה מאסיבית.

האבטלה אינה תופעה חדשה בישראל והיא מלווה את ישראל מתקופת היישוב. בשנים הראשונות הגיע שיעור דורשי העבודה ל- 14%, בשנות ה-50 הייתה ירידה איטית בשיעור האבטלה ובראשית שנות ה-60 הייתה תעסוקה כמעט מלאה.

בדיקת שיעור התעסוקה, על פי ענפים, מעלה  כי בשנת 2001 ניתן לראות כי ענף הבנייה פלט הכי הרבה עובדים, יחסית למשקל המועסקים הישראלים באותו ענף.