החינוך המיוחד, כולל אוכלוסייה רחבה של ילדים, נערים ובוגרים מגיל 3 ועד גיל 21 הלומדים במסגרות מגוונות על פי סוג הקשיים והצרכים. החינוך המיוחד טומן בחובו בעיקר תלמידים בעלי ליקויי למידה שונים ו/או בעיות של קשב , ריכוז והיפראקטיביות.
המחקר הנוכחי בחן האם ישנם הבדלים בין רמת השחיקה (רמת התשישות, היעדר הגשמה עצמית ודה פרסנוליזציה) והיכולת האמפטית בקרב מורים המלמדים בחינוך המיוחד לבין המורים אשר מלמדים בחינוך רגיל.
עומק ועוצמת ההשפעה של המורים על התפתחותם האישיותית הכוללת של תלמידים הנה מרובה, כאשר התלמיד לקוי הלמידה, נתקל באופן שיטתי ומתסכל בכישלונות ובטענות עליהם, כמעט מתחילת שנות לימודיו. על פי מחקר שבוצע בקרב עשרות סטודנטים לקויי למידה נמצא כי המורים בבית הספר הם הקובעים באופן דומיננטי את יכולתם להתמודד עם הלימודים הגבוהים.
מורה חסר הבנה וסבלנות עשוי אם כן, לחסום את דרכו של לקוי הלמידה .
קיימת השפעה של המורה על עיצוב אישיותם של הנחקרים – סטודנטים לקויי למידה. המורה מצידו, נתון לקשיים ריאליים בבואו להתמודד עם התלמיד לקוי הלמידה, ועל חלקם לא ניתן להתגבר במסגרות כיתתיות בלבדיות
העבודה הנוכחית עוסקת באמפתיה ושחיקה בקרב מורים לחינוך מיוחד ומורים בחינוך הרגיל, כאשר אמפתיה היא היכולת לשתף, להבין ולהגיב ברגישות לחוויות של אחרים. אדם אמפתי מבין את החששות והרגשות של האחר. שחיקה מוגדרת כתגובת לגורמי לחץ בסביבת העבודה. היא כרוכה בתשישות רגשית
שאלת המחקר בחנה את השאלה האם ישנם הבדלים בין רמת השחיקה (רמת התשישות, היעדר הגשמה עצמית ודה פרסנוליזציה) והיכולת האמפטית בקרב מורים המלמדים בחינוך המיוחד לבין המורים אשר מלמדים בחינוך.
הבדיקה נערכה באמצעות סקירת ספרות אשר תדון במושגים אמפתיה ושחיקה, בקשר בינים וכן ברמות השחיקה בקרב מורים ככלל ומורים לחינוך מיוחד בפרט.
המחקר הקיף 69 מורים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד. בחינת השערות המחקר כללה התייחסות לשלוש השערות מחקר, כאשר השערה ראשונה טענה כי יימצא שמורים לחינוך מיוחד ידווחו על רמת שחיקה גבוהה יותר ממורים לחינוך רגיל.
השערה שנייה טענה כי יימצא שמורים לחינוך מיוחד ידווחו על רמת אמפטיה רבה יותר ממורים לחינוך רגיל
השערה שלישית טענה כי קיים קשר שלילי בין אמפטיה לשחיקה בקרב מורים , ככל שרמת השחיקה גבוהה יותר, מידת האמפטיה לתלמיד תהיה מועטה יותר
ממצאי המחקר העלו אם כן שמורים לחינוך מיוחד אמפתיים יותר ושחוקים במידה רבה יותר ממורים בחנוך הרגיל, אך לא באופן מובהק . כמו כן לא נמצא קשר מובהק בין אמפתיה ושחיקה בקרב מורים. שלוש ההשערות הופרכו ולכן יתכן כי המדגם קטן ואינו מיצג וכי מדגם גדול יותר היה מוביל לאישוש ההשערות אשר קיבלו תמיכה בספרות.
מבוא
סקירת ספרות
שחיקה – הגדרות
שחיקה – השלכות ארגוניות
שחיקה בקרב עובדי הוראה
שחיקה בקרב מורים לחינוך מיוחד
אמפתיה
אמפתיה בקרב מורים
אמפתיה בקרב מורים לחינוך מיוחד
הקשר בין אמפתיה לבין שחיקה
שאלת המחקר
השערות המחקר
שיטת המחקר
משתתפים
כלי המחקר
הליך המחקר (אופן העברת השאלונים)
שיטת הניתוח
ממצאים
בחינת השערות המחקר
דיון וסיכום
ביבליוגרפיה
נספחים