הסיווג לקטגוריות אצל בני-אדם נקבע על פי מדדים שונים כמו מין, גזע, דת, לאום, עדה, מקצוע, מעמד חברתי, ואפילו מראה חיצוני. מי שמאמצים תפיסות סטריאוטיפיות, מתייחסים אל הקבוצה כאל ישות הומוגנית, נוטים לייחס תכונות לזולת בעיקר על סמך השתייכותו לקטגוריה כלשהי, ובדרך זו מתעלמים מהבדלים אינדיבידואליים, הקיימים בתוך קבוצה כלשהי.

סקירה זו בוחנת את ההבדלים בסטריאוטיפים עדתיים ומגדריים בין שני ספרי הילדים: הנסיכה חכמולוגה לעומת סינדרלה.

שיפוט שמקורו בתפיסה סטריאוטיפית, נעשה על סמך ידע מצומצם ושולל מהאדם, שהסטריאוטיפ מתייחס אליו, את הזכות לקבל יחס אישי, התואם את תכונותיו האישיות

ילדים צעירים לומדים על המרכיבים הללו בצורה ישירה או עקיפה וכי ככל שהילד מתבגר, הוא לומד על מיניות, התנהגויות מגדריות תפקידים ועוד. למעשה,  מרגע הלידה, ילדים, מפתחים זהות , מגדר ותפקידי מגדר

לתפקידי המין בספרות ילדים , תפקיד חשוב בתפיסת ילדים את התפקידים המגדריים בחברה. מטרת מחקרם הייתה להבין כיצד ילדים מפרדים את הבדלים בין המינים , הבדלי המופיעים בספרות ילדים. בדקת הבנת המסרים המינניים בקרב ילדי בית ספר יסודי  העלתה כי הפירוש להבדלי המין מאחדת את קבוצת הבנות לעומת קבוצת הבנים, כאשר נוצרות שתי קבוצות ברורות המחזיקות בתפיסות מסורתיות ביחס לתפקידי המין.

ספור סינדרלה, הנו ספור עממי ידוע אשר נכתב על ידי הסופר הצרפתי שארל פרו (1628-1703) לפי אגדה עממית. בהמשך האחים גרים במאה ה-18 התאימו את הסיפור לאגדות הגרמניות.

הנסיכה חכמולוגה  לעומת סינדרלה חיה בעושר ואושר בטירה המלכותית. היא איננה משרתת ועושה ככל העולה על רוחה. בדומה לסינדרלה, הנסיכה גם מתוארת כיפיפייה. הנסיכה היא רווקה חובבת בעלי חיים, הנוהגת ללבוש סרגל ג'ינס ומגפיים. אמה לוחצת עליה להתחתן.