כל ארגון זקוק להנהגה וכי הנהגה היא אחת הדרכים בה מנהלים משפיעים על ההתנהגות של העובדים. מרבית המנהלים המצליחים הם גם מנהיגים מצליחים והם אלו המובילים את העובד לקראת ביצועים לשם להשלמת מטרות הארגון

סקירת ספרות זו בוחנת ההבדלים בסגנונות ניהול בתרבות המערבית לעומת התרבות המזרחית.

סגנון ניהולי מוגדר כמערך חוזר של התנהגויות, המתרחשות בתגובה למצבים ספציפים. כאשר למנהל סגנון ניהולי ניתן, למשעה לחזות מראש כיצד יפעל ויתנהג במצב מסוים. סגנון הניהול כולל את תפיסתו של המנהל את תפקידו, מעמדו ויחסיו עם עמיתים, ככפופים ובכירים ממנו.

סגנון ניהולי מורכב משישה ממדים: סגנון פיקוח, סגנון קבלת החלטות, סגנון תקשורתי, אופן השליטה במנגנון  ויחסים בין מחלקתיים.

בעידן הגלובאלי, מסגרות תרבותיות שונות הכוללות מנהיגים וצוות מקומי דורשות מומחיויות ספציפיות של הנהגה. מנהיגים של מפעלים רב לאומיים צריכים לפעול באופן אפקטיבי בדינאמיקה המתקבלת משילוב התרבות הארגונית שלהם ותרבויות ארגוניות זרות עמן הם חוברים.

בדיקת ההבדלים התרבותיים בין התרבות המערבית לתרבות המזרחית, מופיעה רבות בספרות המחקרית, המדגישה בעיקר את ההבדלים בין סין כתרבות מזרחית לארה"ב כתרבות מערבית.

נבחן סגנון הניהול הרוסי לעומת סגנון הניהול האמריקאי ונמצא כי תרבות הניהול  מהווה חסם עיקרי המשפיע על הצלחת שותפויות בין ארה"ב ורוסיה. התרבות הניהולית הרוסית מתאפיינת בתרבות ניהול ריכוזית.

כמו כן בדיקת סגנון ניהול בסין לעומת אוסטרליה נמצא כי בתרבויות הדוגלות  בהירארכיה ( כגון סין ), מנהיגים לרוב אוטוקרטיות ומעדיפים נאמנות וצייתניות, לעומת זאת בתרבויות הדוגלות בשוויון ( כגון אוסטרליה ), מנהיגים לרוב מייעצים והם גלויי לב עם עובדיהם.