תעשיית המדיה ככלל, משקפת את ערכי התרבות של הזמן והמקום וייצוג הנשים והגברים בריאליטי הוא פונקציה של ערכים אלה .הנשים במדיה מוצגות בהתאם לתרבות כבעלות מבט נעלם כאשר עריכת הshot/reverse shot- ממחישה רק את, נקודת מבטו של הגבר וכך באמצעות המבט שנכפה על הצופים, האישה חוזרת אל עמדתה הפסיבית המסורתית.

מטרת המחקר היא לתאר ולהסביר את הדרך בה מיוצרים טקסטים טלוויזיונים המכילים יצוגים של נשים וגברים והאם יש הבדלים בינהם.

אמצעי התקשורת בישראל בדומה לשטחי אומנות אחרים מיצגים במידה רבה את התרבות הישראלית, את האידיאולוגיה הרשמית, את הפטריארכיות ואת ההבדלים המגדריים. ייצוגים אלו מלמדים על מעמדה המוחלש של האישה לעומת מעמדו הדומיננטי של הגבר, את החתירה לשינוי, לשוויון בין המינים ולמיגור האפלייה.

המחקר אודות מגדר במדיה נסוב על פני מעמדה האישה, לעומת מעמד הגבר. הספרות המחקרית מעלה שאלות ביחס להצגת האישה, ביחס לסטראוטיפיים העולים מהצגת הספרות מלמדת כי התרבות הישראלית, הנה תרבות המקפחת במידה רבה את האישה ומציג אותה באופן מפלה ובעייתי.

מטרת המחקר היא לתאר ולהסביר את הדרך בה מיוצרים טקסטים טלוויזיונים המכילים יצוגים של נשים וגברים והאם יש הבדלים בינהם.

במסגרת עבודה זו נסקרה ספרות מקצועית אשר דנה בזהות הנשית המוצגת במדיות השונות. מצאתי מאפיינים שונים אשר חוזרים על עצמם כגון הצגת דמות האישה כאובייקט מיני , כתלותית, בכיינית חלשה.

התכניות על פיהן בוצע המחקר הנוכחי היו : תוכנית "הרווק " ו "קחי אותי שרון".

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי בתכנית "הריאליטי" מתקיימים ייצוגים מוגזמים של האישה הנאבקת במוסכמות הפטריארכים אך עם זאת אותן דמויות עוברות כאבים ותסכולים הנובעים מן ההכרח לחיות בעולם הפטריארכלי, האישה המשוחררת חוזרת לבסוף למקומה המסורתי לאחר שספגה סבל ומכאובים הקשורים לעצם היותה אישה עקב הרצון להשתחרר מכבלי העולם הפטריארכלי.