ההבדלים בסגנון  הדבור נובעים מתרבות שונה. יוצאת מתוך נקודת הנחה כי עקב חינוך שונה והקצאת תפקידים שונים לנשים ולגברים, נשים וגברים מפתחים רגשיות שונות, עולם דימויים שונה, יחסים חברתיים שונים, רעיונות שונים ותפיסת צדק שונה.

סקירת ספרות זו בוחנת האם יש קשר בין המינים (גבר או אישה) לבן סגנון הדיבור שלהם או האם המין משפיע על הדרך שאנחנו מדברים?

גברים ונשים חיים בעולמות שונים, גם כשהם חיים תחת אותה קורת גג, ומשום כך התקשורת ביניהן דומה לתקשורת בין תרבויות שונות.

הנשים, כקבוצת תרבות אחת, משתייכות לקבוצת הנשים, אשר במסגרתה הן מקבלות אישורים וחיזוקים לאינטימיות, ואילו הגברים כקבוצת תרבות שנייה, משתייכים לקבוצת הגברים ובמסגרתה מבססים את מעמדם ואת ההגנה לה הם זקוקים.

סגנון השיח בקרב שתי הקבוצות שונה גם בתקופת הבגרות , כאשר הפרשנות וההתייחסות לסוגיות שונות בתכלית.

גברים מגיעים לשיחה כפרטים אשר מגיעים למערכת יחסים הירארכית,  במסגרתה הם חשים עליונות  וכי מטרת השיחה היא לרכוש עמדה בסולם ההירארכי ולשמור על עצמאות.

לנשים מטרה אחרת במסגרת שיחה והיא מציאת קרבה, תמיכה והסכמה. כמו כן, גברים מדברים יותר מנשים, מה שנוגד את המיתוס הנפוץ של נשים דברניות. סתירה זו נובעת מכך שלנשים לעומת גברים ספירות שונות של דיבור, הגבר מדבר בציבור והאישה מדברת במסגרת הקשר ביניהם.