גברים מגיעים לשיחה כפרטים בתוך מערכת יחסים הירארכית, שבה הם למעלה או למטה וכי מטרת השיחה היא לרכוש עמדה בסולם ההירארכי ולשמור על עצמאות. לנשים מטרה אחרת במסגרת שיחה והיא מציאת קרבה, תמיכה והסכמה.

סקירת ספרות זו בוחנת האם יש קשר בין המינים (גבר או אישה) לבן סגנון הדיבור שלהם או האם המין משפיע על הדרך שאנחנו מדברים?

גברים מדברים יותר מנשים, מה שנוגד את המיתוס הנפוץ של נשים דברניות. סתירה זו נובעת מכך שלנשים לעומת גברים ספירות שונות של דיבור, הגבר מדבר בציבור והאישה מדברת במסגרת הקשר ביניהם.

מצב זה יוצר פערים בין גברים לנשים במסגרת השיח ביניהם ומוביל לקונפליקטים. במסגרת קונפליקט זה נשים וגברים מאשימים תדיר זה את זו, כאשר הדרך להשכנת שלום בין המינים  ומזעור ההבדלים התרבותיים דורש הבנת   סגנון הדיבור של הזולת, בעבודה ובבית, בדרך זו ניתן למצוא לשון משותפת שבעזרתה גברים ונשים יוכלו להדק ת הקשרים ביניהם

ההבדל בין סגנון הדיבור נובע מהצורך של הגברים לשלוט, לכן נשים משתמשות בשפה פסיבית והססנית, המעידה על ביישנות וביטחון עצמי מועט. מחקרה היווה  פריצת דרך מהבחינה הזו שהוא התייחס לנשים בעולם המערבי במעמד הבינוני, וניסה לבחון את הקשר בין אופן הדיבור למעמד.

גברים נוטים לעשות שימוש במשפטים חד משמעיים המבטאים רגשות חזקים וביטחון. שפתם ישירה ולעניין ואילו הנשים מתאפיינות בחוסר פסקנות, חוסר בטחון, הססנות וכן נוטות לשאול שאלות, לעושת שימוש בתארים ריקים (נפלא). שפת הנשים מתמקדת בעיקר בהבהרת היחסים האישיים בין הדוברים.