החוקרים סוברים שאחת הסיבות החשובות לפערים בין המינים היא התייחסותם הסטריאוטיפית של מורים לבנים ולבנות בכיתות. התייחסות זו מתבטאת בעמדות מיניות שבדרך כלל המורים עצמם אינם מודעים להן ועמדות אלו מאפיינות מורים.

עבודה זו באה לבחון האם אמנם קיימים הבדלים בהתייחסות המורה כלפי תלמידים בהשוואה לתלמידות וכיצד באים הבדלים אלה לידי ביטוי?

סוגיית אי השוויון המיני בכיתה נדונה כבר במשך 30 שנה הן בדיון האקדמי והציבורי. המוקד המרכזי לדיון זה מתייחס להבדלים בתשומת הלב של המורה לבנים לעומת הבנות בכיתה. השאלה היא מי מקבל את תשומת הלב של המורה ומי שולט באינטראקציות? הטענה העולה היא כי לבנים יש יותר אינטראקציות עם המורה מאשר בנות , בנים מקבלים יחס וטיפול מועדף על ידי המורים בכיתה ולכן קיים אי שוויון בכיתה . קיימת טענה לפיה הילדים בדומה למורים, תופסים את הבנים כמוכשרים יותר ברוב התחומים שנבדקו, כאשר תמונת המצב הולכת ומחמירה עם העלייה בגיל. ניתן לשער, שמערכת הציפיות הנמוכה מהבנות הופכת לנבואה שמגשימה את עצמה ומטפחת דימוי עצמי נמוך ואי אמון בכישוריהן.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון האם קיימים הבדלים בהתייחסות המורה כלפי תלמידים לעומת כלפי תלמידות וכיצד באים הבדלים אלה לידי ביטוי.

הבדיקה בוצעה על פי שיטת מחקר כמותית נישה שימוש בשאלונים אשר מודדים את המשתנים במחקר.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי.
בחינת ההבדלים בעמדות החיוביות של המורה בין תלמיד בן לתלמידה בת העלתה כי מורים תופסים את התלמידה באופן חיובי יותר מכפי שהם תופסים את התלמיד, מורים תופסים את התלמידות הבנות באופן חיובי יותר גם מבחינה התנהגותית, לימודית, רגשית, קוגניטיבית וחברתית מכאן שההתייחסות של מורים כלפי תלמידות בנות היא חיובית יותר מאשר ההתייחסות לתלמידים בנים.